אהלן אנשים,
מה נשמע?
קודם כל, אני רוצה לספר את הסיפור שבעקבותיו אני כותב לכם (סליחה מראש על החפירה):
לפני כשלוש שנים וחצי, חבר טוב שלי ארגן אצלו בבית מסיבת חנוכה, ושם הכרתי ידידה טובה מאוד שלו.
היה לנו קליק מההתחלה - החלפנו מספרים, יצאנו כמה פעמים, ואז נהיינו חברים (אגב, מדובר במערכת היחסים הראשונה שלי - מה אני אגיד, התחלתי לפרוח מאוחר... :P).
התחלה טובה קלאסית, נכון? אגב, נראה לי שפה המקום לציין שהיא הייתה בת 16 וחצי ואני הייתי בן 18 וחצי.
בכל מקרה, בהתחלה הכל היה טוב ויפה - אבל לאחר כחודש וחצי התחילו להופיע הבעיות.
קודם כל, היא הייתה מרבה להעיר לי על מה שהיא אל אהבה בי (ובשלבים יותר מאוחרים גם הייתה הרבה איתי על זה מלא), למשל הטעם שלי באוכל, הטעם המוזיקלי שלי, העובדה שאני יחסית קרוב למשפחה שלי, ועוד כל מיני תכונות באופי שלי.
היא גם הייתה מצפה ממני "לתמרן" את הלו"ז שלי כדי שיתאים לשלה (שתבינו, אני ממש בעד שלכל צד יהיו חיים מחוץ למערכת היחסים, אבל זה כבר מוגזם), והייתה מתעצבנת עליי מדי פעם שאני רוצה לבלות איתה דווקא בסופ"ש (בטענה שאני עושה יומיות, משמע אני יכול להיפגש כל יום - אני בכלל עשיתי משמרות, כך שזה בכלל לא היה נכון).
היא גם מדי פעם הייתה כאילו אני סוג של "צעצוע (החייל החתיך עם רישיון הנהיגה) - להיות איתו כשנוח, ולשים בצד כשפחות נוח", דבר שגם קצת העליב אותי.
עכשיו כשאני קורא את מה שכתבתי, אני רואה שיצאתי די לוזר חסר עמוד שידרה. זה בגלל שהייתי אז חסר ניסיון ולא הייתי בטוח איך להגיב לכל זה.
אם הייתי נמצא בסיטואציה כזאת היום, בהחלט לא הייתי מחליק את זה...
נחזור לסיפור - עכשיו מגיע הקטע הכואב באמת,
בערב הפרידה (אחרי כארבעה חודשים במערכת יחסים), נפגשנו והחלטנו להיפרד בהחלטה משותפת (קצת לפני זה הבנתי שאין שום טעם יותר לנסות להציל את היחסים האלה), אבל למכה שהגיעה מיד לאחר מכן בהחלט לא ציפיתי:
הבחורה ישבה ומנתה בפניי את כל חסרונותיי אחד אחרי השני, וקטלה כל תכונה ותכונה באופי שלי אחת אחרי השנייה (!!!).
שתבינו, עוד לפני הקטילה הזאת הייתי די חסר ביטחון בגלל אופי הקשר הזה, אז זה בכלל שבר אותי והשאיר לי תדמית עצמית שלילית שנשארה לי למשך הרבה זמן לאחר מכן (עבדתי על זה אח"כ, אבל זה עדיין חוזר קצת ברגעים מסוימים).
בכל מקרה, העדפתי לא להחזיר לה (ותאמינו לי שהיו לי גם לא מעט טענות כלפיה), כדי לא לגרור את זה למצב של מריבה קשה.
עבר קצת זמן מאז, ונכנסתי לקשר עם מישהי חדשה (ממעגל חברתי אחר. אגב, גם איתה זה כבר נגמר - אבל בלי קשר לסיפור הזה).
יום אחרי שנכנסתי לקשר החדש, קיבלתי ממנה SMS שהיא רוצה לדבר איתי.
כן, מסתבר שהאקסית שלי עקבה אחריי בפייסבוק...
בכל מקרה, אחרי שסירבתי לדבר איתה היא מיד התקשרה לחבר הטוב שלי שדרכו היכרנו, והסיטה אותו נגדי (אחרי כמה דקות הוא התקשר אליי והייתה מריבה. עברו כמה חודשים קשים על החברות שלנו, אבל בסוף הכל הסתדר).
כיום, החבר שלי שדרכו היכרנו, ועוד חבר אחר שלי שמכיר אותה מנג'סים לי (כמה פעמים בשנה) כבר בערך שנתיים שאני אעשה איתה שיחת סגירת מעגל (אפילו שמבחינתי המעגל ההוא נסגר מזמן, ואין שום סיבה ו/או צורך לפתוח פצעים ישנים).
החבר שלי שדרכו היכרנו מבקש ממני משתי סיבות:
- הוא אומר לי שהיא רוצה את השיחה כדי להבין מאיפה כל הכעס שלי כלפיה מגיע.
- הוא מבקש ממני לעשות את זה בשבילו כדי שסוף-סוף יהיה לו קצת שקט נפשי מהעניין.
החבר השני גם מציע לי לעשות את זה משתי סיבות:
- כדי שאני אוכל כביכול להשלים עם העניין ולהמשיך הלאה
- הוא טוען שהידיעה שהיא פגעה בי עושה לא רע.
מהיכרותי עם עצמי - אני יודע ששיחה איתה יהיה הדבר האחרון שיעשה לי טוב, שלא לדבר על כך שהמצפון שלה ממש לא מעניין אותי.
לדעתי הדבר שהכי מונע מקשה עליי להחלים מהעניין ולהמשיך הלאה הוא הניג'וסים שלהם.
טוב, כאן מסתיים הסיפור...
אז, עצות...?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות