שלום, רציתי לשאול אתכם שאלה על נושא שמאוד מתסכל אותי ואני במצב רוח מאוד רע בגללו.
אני חיילת שמשתחררת בעוד כחודשיים ואני עדיין מתגוררת בבית ההורים כמובן.
החלטתי לשתף את הורי שאני מתכננת לעבור דירה לאחר השחרור עם בן זוגי אבל לבסוף החלטנו בינתיים שכל אחד יישאר בביתו נמצא עבודה טובה עם משכורת טובה ונעבוד מספר חודשים על מנת לחסוך קצת כסף לפני המעבר (לגיטימי).
לאחר ששיתפתי אותם ברצוני, לפתע אמא שלי מוציאה אמירה מהפה שאין אפילו דרך להסביר כמה היא פגעה... היא אמרה "טוב אז בגלל שאת כבר משתחררת ותמצאי עבודה אני מצפה שתתני קצת חלק בבית ותעבירי לנו כל חודש 1000 ש"ח לשכירות."
אני חייבת להגיד שאני מאוד נדהמתי מהאמירה. למה את אומרת לי לשלם לכם כל חודש 1000 שקל על שכירות? ברוך ה' אנחנו לא נזקקים והמצב הכלכלי בבית טוב, למה שתבקשי ממני דבר כזה? ועוד מחיילת שרק משתחררת אוטוטו ובמיוחד הבת שלך!
על אבא שלי בכלל אין מה לדבר... הוא רק מביא לה את כל הרעיונות האלה. אומר לי "אני גם עליתי לארץ בגיל 10 שכרתי דירה והתחלתי לעבוד" אבל אני מנסה להסביר שעכשיו הזמן קצת שונה. וכשסיפרתי לחברות שלי על זה הן היו בשוק ובחיים ההורים שלהן לא יעשו להן כזה דבר, אחת שאלה את ההורים שלה מולי והם אמרו "בחיים לא! תישארי באהבה אל תוציאי שקל"
אני גם נשארת בבית לא סתם, אלא במטרה לחסוך, אם הייתי רוצה להוציא עכשיו כל חודש 1000 שקל הייתי כבר שוכרת דירה לבד (למרות שהמחירים של היום גם ככה בשמיים).
אני לא יכולה לדבר איתה אחרי האמירה הזאת, לא יכולה להסתכל עליה, מגעיל לי להיכנס הביתה כל פעם אחרי הבסיס.. כאילו, אין לי בעיה עכשיו לעזור עם קניות אוכל הביתה וכדומה או לעזור לנקות ולסדר אבל להביא 1000 שקל????? ואם אני ארוויח רק באזור ה4? אני רוצה לעשות גם רישיון, להתחיל תואר, איך אני אמורה להתחיל את כל הדברים האלה?
בבקשה תעזרו לי אני לא יודעת מה לעשות.. אני לא מסוגלת להסתכל על ההורים שלי ככה. אני לא יוצאת מהחדר כשאני בבית.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות