היי
טוב תאמת אני חא ככ יודעצ איך להתחיל אבל נזרום.
מרגישה ממש תחושת בדידות כל החצי שנה האחרונה, יש לי פסיכולוגית וזה לא ממש עוזר...
אין לי בנאדם אחד בחיים שאני יכולה לקרוא לו חבר, גם באשמתי(אני לא ככ סומכת על אנשים אחרי מה שעברתי) וגם לא באשמתי.
אני הבנאדם הכי יציב והכי חזק שתפגשו מבחינה חיצונית אבל בפנים אני מפורקת.
ככ קשה לי עם החיים האלה, כמה עברתי ואני גאה בעצמי אין לי ספק אבל מתישהוא אני מאבדת אמון באנושות, לאפחד לא באמת אכפת ממני אני נמצאת כבר כמעט שבועיים ברצף בבית ואין בנאדם אחד ששולח הודעה כמה שניסיתי ליצור קשר עם אנשים או לרדוף אחרי אנשים אפחד לא יכול אפילו לצאת(אפילו לקניון או סתם לעיר)
וואלה קצת מעצבן אותי שאנשים לא שמים לב לאחרים,
כל היום מדברים על להיות אנשים טובים וחדאוג לאחר
ואומרים את זה בתור מן אידאולגיה, אבל אפחד לא באמת מיישם את זה.
אני מרגישה כאלו אני חיה על אוטומט, פשוט חיה כי זה מה שצריך לעשות כי חייב להמשיך לחיות.
סליחה על כל האכילת ראש סתם הייתי חייבת לפרוק קצת.
ואם יש לכם קצת עצות אשמח לשמוע...❤
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות