טוב אז מטעם העבודה ביקשו ממני לרדת לאילת לעבוד שם, ארגנו לי מלון והכל, ובעבודה שלי הגיעה מישהי גורמת חיצונית שעבדה קרוב אליי, כמעין "דוכנים לכל אחד", והיו וויבים מטורפים, יזמנו שיחות,, דיברנו, צחקנו, אווירה מצחיקה, החיוך שלה כבש אותי, הצחוק שלה, הלחיים היפות, העיניים הירוקות שלה היפנטו אותי, השני תלתלי שיער שנופלים לה על המצח בצורה כל כך סימטרית כאילו היא מסדרת את זה שהוא ישב כך כל היום, ובקיצור ממש נדלקתי עליה. עכשיו אני לא יודע אם היא מעוניינת בי באותה מידה, אבל אפשר לומר שבהמון הזדמנויות היא בחרה לבוא ל"דוכן" שלי כדי לדבר איתי, אחרת היא הייתה נשארת ב"דוכן" שלה ולא באה לדבר איתי. ובאמת היו המון צחוקים, ושמו לב שכשאנחנו מדברים וצוחקים אנחנו מנותקים מהסביבה. ובכל זאת אני תוהה אולי היא פשוט חברותית? וסך הכל רצתה חברים. מנגד אני גר בצפון (קרית שמונה) והיא גרה באשדוד, שזה מאוד רחוק.
ביום האחרון היא באה ואמרה לי שלום, נתנה חיבוק והלכה. ואני מרוב ביישנות שכחתי לבקש ממנה תטלפון שלה או להציע לה לצאת, שכבר אז הרגשתי חרא עם עצמי. ובגלל שאני יודע תשם ושם משפחה שלה חיפשתי אותה באינ ויצרתי איתה קשר, להמשיך לדבר ולהכיר, ושם באינסטגרם היא לא מדברת כמו שזה היה במציאות. אני אוכל את עצמי, מה לעשות? כואב לי היא הבחורה השנייה היחידה שאשכרה לא רק היופי עניין אותי אלא גם האופי שלה, החיבור הפשוט בנושאים, הצחוקים, ההומור המגוון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות