היי אני וחבר שלי כבר קרוב לחצי שנה ביחד. היינו באותה שכבה בבית ספר וככה הכרנו. עכשיו שכבר נגמר הבית ספר הכל כבר התחיל להשתנות. הזוגיות שלנו עד לפני חודש באמת הייתה מושלמת. השינוי היה שחבר שלי התחיל שנת שירות ואני עוד בבית במלשביות. הקשר הפך מלראות אחד את השני כל יום ולישון ביחד כל לילה, ללא לראות אותו בכלל המון זמן רצוף. הוא כל היום עסוק בעניינים של השנת שירות ואין לו כל כך הרבה זמן לשיחות איתי במהלך היום, אז בזמן שיש לו בלילה הוא מדבר איתי איזה עשר דקות ואז אני שומעת את המשפט הקבוע ״חיימשלי אני ממש עייף אני אדבר איתך כבר מחר״ בשיחות שלנו בטלפון אין יותר מדי עומק וזה רק לשמוע איך עבר היום של אחד השני. אני מרגישה כבר שזה נמאס עליי ואני לא מרגישה את הפרפרים בבטן כמו שהייתי מרגישה כשהוא היה בבית ליידי. קשה לי עם שאני רואה אותו רק בסופ״שים לכלום זמן והכל באמת ממש טוב ואז הכל שוב חוזר להיות אפור. אני באמת לא יודעת אם אוכל להחזיק ככה הרבה זמן כי אני מרגישה שכל יום שעובר שאני לא רואה אוצו אני מתרגלת לחיות בלעדיו יותר ושהוא לא חלק מהיום יום שלי יותר ומהחיים שלי. אני באמת במחשבות עם עצמי אם קשר מרחוק זה משהו ששווה את זה, כי זה לא משהו שהולך להיגמר בקרוב (יש את כל השנת שירות ואחרי זה צבא) לא עדיף להיות רווקה ולהתעסק אך ורק בעצמי אם ככה אני מרגישה כשאני איתו בקשר מרחוק?
אשמח לטיפים לקשר מרחוק או עצות מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות