הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מתבייש בהיותי רעב,
או שאני מתבייש שאני אוכל אוכל שהוא לא ראוי,
אני אסביר
אני לוחם גדודי ומצאתי את עצמי אוכל הרבה פעמים בשבועות מאוד אינטנסיביים פיסות לחם רטובות מטל כדי להיות שבע לכל היום, הימים האלה עברו ואני בשירות סדיר, תמיד עניין האוכל של לבקש מנת חלבון ואז להתחפף מהשורה, ואם אתה מבקש עוד אוכל אז אתה מסכן. זה הנקודת מבט המעוותת שלי, הרבה פעמים מצאתי את עצמי מתגנב לחדר פריסה הפלוגתי, לוקח לחם ופשוט דוחף אותו לפה בצורה אגרסיביות ומחניקה ואז בורח לצד שאף אחד לא יראה אותי כי בשבילי רעב זה חולשה,
עוד סיפור שחבר שלי שבדיוק תפס עמדה, ביקש ממני שאביא לו אוכל מהחדר אוכל, חששתי שאתפס אדם רעב במיוחד וגס שלוקח כמות כפולה, אז לקחתי את האוכל שלי והבאתי והלכתי לישון רעב.
האם זה חוסר ביטחון או משהו עמוק יותר
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות