היי לכולם. אין לי שאלה ספציפית רק קצת פריקה.
אני בזוגיות שנתיים ונשואה שנה מתוך השנתיים, אנחנו דתיים ולכן לא גרנו יחד לפני. היתה לי התאהבות מטורפת בבן זוגי והוא היה מפוחד מקשר רציני, רק אחרי תקופה ממש ארוכה הוא הסכים להגדיר אותנו כזוג.
ראיתי שהוא ממש דבוק לאחותו ואמא שלו, ומוותר על מפגשים איתי בשביל לפגוש אותן, כי הן גרות רחוק ופחות זמינות. הוא טען כל הזמן שזה משהו שמשתנה אחרי חתונה, כי רק אחרי חתונה הוא באמת מחויב.
מה שקרה בפועל שהאמנתי לו, ואחרי החתונה הוא לא שינה שום דבר ממה שהבטיח. עדיין המשפחה יותר חשובה לו ממני, עדיין חוזר מאוחר מהעבודה. עדיין לא כנה איתי ובנוסף גם לא מקשיב לי כמו בעבר. לפני כמה חודשים הוא יצא עם אמא שלו בלי לספר לי ליום שלם ועד עכשיו לא ביקש סליחה למרות שאמרתי לו שאני מצפה למחווה רצינית. האם זה נורמלי?
יש לו מלא בעיות בתקשורת, ולי קשה רגשית ומלאה בטראומות אבל אני בטיפול והוא לא. אני מרגישה לאחרונה שאין בי שום אהבה כלפיו, כמעט. הוא פוגע בי כל הזמן ולא לוקח אחריות או התבוננות על מעשיו. אני מיואשת. לא משקיעה יותר, האם זה פנטזיה שהתנפצה לי או שכל הגברים ככה מתחילים לחפף אחרי החתונה? האמת הוא היה ככה מהתחלה אבל האמנתי שישתנה. עכשיו הוא כן חושב ללכת לטיפול כי הוא רואה שאני אדישה אליו. בכללית הוא אדם טוב ואכפתי אבל מנותק רגשית מעצמו ואני לא יודעת האם לסבול בשקט או פשוט להפרד כי אני כבר בדיכאון מזה כמה חודשים.
דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות