היי,
היחס כלפי בבית הוא חוסר כבוד, דיבור נגוע, ויחס לא נעים.
אני בטוח שגם אני לא האיש הכי נעים בעולם, חסר סבלנות וגם לא נעים בוודאות, כרגע מרגיש פגוע עקב הדברים הקשים שאנחנו אומרים אחד לשני.
בשורה תחתונה היא לא מאמינה במה שאני בונה, לא סומכת עלי, ולא מעוניינת להיות חלק מהמשפחה שלי, מרגיש קצת כמו תרומת זרע.
לפני מספר חודשים דיברנו ושיתפתי את אישתי, כי הזוגיות במצב הנוכחי פחות עובדת עבורי, היחס לא הכי חם והמיניות ירודה, החלטנו לנסות לשפר את המצב ואכן היה שיפור אך לא משהו משמעותי ובסופו של דבר נכנסו להריון.
היחס לא השתפר, וכרגע אני משתדל להיות רגיש ודי סותם את הפה וסופג. אני מאוד רוצה להיות אבא, אומנם הזוגיות לא בריאה אבל לקחתי את זה בחשבון, עם תקווה שהזוגיות והיחס ישתפרו.
בכל זאת אישה בהריון נושאת את הצאצא שלי.
ברצוני לדבר עם אישתי, מהכבוד הבסיסי לשתף אותה בהרגשה הגרוע שיש בחוסר מיניות (כרגע כבר שבועים שלושה לא שוכבים, בקושי נשיקה כשניפגשים), אני יודע שזה לא יגרום לה להמשך אלי בצורה חזקה יותר אבל בהחלט לא רוצה להפתיע את האדם בכך שמבחינתי (איך שאני רואה את העתיד כרגע) הזוגיות תגמר.
הזוגיות בצורה הנוכחית שלה לא עובדת עבורי, אבל אני לא רוצה לצאת האדם שעזב אישה בהריון, אולי להציע הורות משותפת, מה שבטוח לא אשאר בזוגיות ללא כבוד, ללא מיניות.
לדעתכם כיצד עלי לגשת לשיחה כזאת?
חשוב לציין שזה כבר עבר את שלב האדם הפגוע (לדעתי) וכרגע זה כבר פשוט רצון לחיות בשלום, לא חובה כזוג אבל לפחות לטובת הילד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות