זאת פעם ראשונה שאני משתפת ובחרתי לעשות את זה פה כי פשוט אין לי את מי ואני לא רוצה להיות עול על אף אחד שחשוב לי. אני בת 21 השתחררתי מהצבא לפני חצי שנה עשיתי תפקיד משמעותי הייתי חשובה ואהובה על כולם ופתאום אחרי השחרור הכל התהפך. אני כבר לא ממש בקשר עם החברים מהצבא. מידי פעם כן יש התכתבויות של ״מה נשמע?״ אבל לא מעבר ושום תכנון למפגש לא באמת קורה. וזה די שורט אותי. כאילו מה, אני לא באמת חשובה לאף אחד מהם? סתם העברנו את הזמן בצבא יחד? ובאופן כללי אין לי ממש חברים אמיתיים שאני יכולה לשתף ב100 במה שעובר עליי. יש לי בן זוג מקסים ומהמם שאני מאוד אוהבת. אבל פעם בכמה זמן אני מתחילה לאכול תסביכים עליו. פתאום בבת אחת להיזכר בכל הפעמים שנפגעתי ממנו או התבאסתי עליו במהלך הזוגיות, שזה לא פעמים רבות, אבל כשאני נזכרת בהכל ברצף אני פשוט כועסת עליו בפתאומיות והוא לא מבין מה יש לי. ואני גם כועסת על עצמי שאני יודעת להיזכר רק בדברים הרעים ולא בדברים הטובים. אני לא משתפת אותו בזה כי הוא באמת מקסים ואני לא רוצה לריב איתו סתם והוא גם לוחם במילואים אז אני לא רוצה להעיק עליו. אני מרגישה גם שמאז השיחרור אני פחות אהובה ואנשים לא אוהבים אותי. בעבודה יוצא לי לפעמים לריב עם לקוחות, ורוב הזמן באמת סתם נופלים עליי ומדברים אליי ממש בזלזול. נניח עכשיו אני במשמרת ומישהי שעובדת בחנות לידי נכנסה לקנות משהו ואז זרקה לי משהו על זה שאני חדשה ובגלל זה אני לא יודעת. ופשוט שתקתי לה ואני כל כך כועסת על עצמי. כי פעם לא הייתי ככה. הייתי עונה לכל מי שמדבר אליי מסריח. ופעם הייתי אהובה והיה לי מלא ביטחון עצמי והייתי מאושרת. והיום כאילו הפכתי לבן אדם אחר ואני לא יכולה להצביע על הסיבה המדויקת לזה. קיוויתי שזה ישתנה כשאני אתחיל ללמוד באקדמיה, אבל התחלתי וכבר חודש וגם שם אני מרגישה ממש לא אהובה. פעם תוך שניה היו לי מלא מלא חברים והיום אני רוב הזמן לבד. לא מבינה מה נהיה ממני, וכמה שאני מנסה לשנות את זה אני לא מצליחה. זאת הייתה סוג של פריקה ותודה למי שקרא עד לפה אבל גם אשמח לעצה, האם מישהן עבר את זה? ומה אפשר לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות