הי כולם, אני מקווה שתוכלו לעזור לי.
אני בזוגיות כבר 6 שנים. במהלכה תמכתי כלכלית בבן הזוג שצעיר ממני ב3 שנים. אני אחות במקצוע כבר 15 שנה. המשכורת עולה עם השנים והוותק. בן הזוג פעם עבד אצל אמא שלו בחנות ותמיד התבכיין שלא בא לו לעבוד בחנויות כל חייו. עודדתי ןתמכתי בו לבחור מקצוע שיאהב לעסוק בו, תמכתי בו לאורך התואר הראשון ובמשך יותר מחצי שנה תמכתי בו בזמן שחיפש עבודה במקצוע שלמד, עיצוב גרפי. הוא היה שמח לקבל ממני 100 אלף שקל במישרין ובעקיפין במהלך השנים, תמיד הבטיח שיחזיר. לפני 3 שנים סיימתי לשלם את המשכנתה והוא לא משלם שום דבר למגורים. אנחנו חולקים חצי חצי את החשבונות. הוא השמין 45 קילו מאז שהכרנו, אני 13 וירדתי לאחרונה 7. הוא שונא את העבודה שלו. כל יום מוצא תירוץ אחר או לסיים מוקדם או לא ללכת בכלל. ממש קשה לי. לא עושים סקס כבר מעל שנה כי הוא שמן ולא מסוגל, לא עובד כמו שצריך ולא נראה שרוצה לעשות שום שינויים. למי שבספק, ביטחתי את עצמי בחוזה מתחילת הזוגיות שלא יוכל לקחת ממני את הנכס ולא חלקים ממנו. הוא איש תומך מאוד ואיש שיחה מצוין. יש לי המון תכונות טובות ויש לו את אותן דיעות שלי יש בתחומים רבים מה שמקל על הזוגיות. אני פשוט לא יכולה להתעלם ממה שכתבתי למעלה. אני רק חושבת על עתיד שיכול להיות רק עגום בגללו. מצד שני אני מרגישה מצפון שהוא עובר תקופה קשה ואני לא תומכת מספיק. מתי מוותרים וממשיכים הלאה? כל החיים חיפשתי מישהו שיקהל אותי כמו שאני ועכשיו אני לא מצליחה לתת בחזרה מה שאני רוצה לעצמי.
מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות