הלכתי לרב שהבטיח שיעזור לי להפסיק להיות הומו, אני אשם

שלום לכולם... אני בן 17 וכן אני גיי.
זה מתחיל ככה... לפני כשנה וחצי נסעתי לחבר שלי שהיה גר בירושלים.
הוא לא היה דתי. ולא היינו מסתובבים איפה שיש הרבה דתיים פשוט לא היה מקום אחד שאין בו דתיים בכלל. בקיצור יום אחד הלכנו בחוץ ולא יודע רציתי להחזיק לו את היד להרגיש את המגע שלו... אז החזקתי לא חשבתי שיקרה מזה משהו.. ואז מישהו בא מאחורה ופשוט נכנס בנו ״בטעות״ והוא נתן לי פתק עם המספר שלו ורשם שהוא יעשה לי טיפול להיות סטרייט. צחקתי כשקראתי את זה והכנסתי את זה לכיס. שמרתי את זה, אני אף פעם כנראה לא יבין למה....
בכל מקרה אחרי חודש אני והחבר שלי נפרדנו יותר נכון נפרד. הוא נפרד ממני.
כאב לי... רציתי לשכוח אותו רציתי להתאהב במישהו אחר וזה קשה לילד בן 15 למצוא מישהו גיי... אז תהית לעצמי מזה להיות סטריט.. הלכתי והתקשרתי לאותו רב ואמרתי לו שאני רוצה להיות סטרייט ואז הוא התחיל להגיד לי כל מיני ברכות כאלה וקבע לי פגישה.
אני לא רוצה לתאר את כל מה שקרה בפגישות האלה כי אני לא יכול. הדברים הקבועים היו כל מיני מכות שיוציאו ממני את ההומואיות שבי וכל מיני ברכות עם כל מיני דברים שנזרקים עלי ותמונות של בחורות בזמן שלפני מזה מראים לי תמונה של גבר ואז קורעים אותה... ומעיפים עלי משהו... זהו פחות או יותר זה הי דבר קבוע שקרה כל השאר אני לא ממש רוצה לפרט.. בכל מקרה הייתי במשהו כמו 5 פגישות כאלה וידעתי שזה לא באמת פועל. אני לא יהיה סטרייט... סתם סבלתי. הפסקתי ללכת לזה.
אבל אני לא מצליח לשכוח את זה רציתי ללכת לאותו רב שעשה לי את זה ולהסביר לו מה הוא עשה לי בגלל הדבר הזה אבל הוא.. מת. ואני לא ישקר ששמעתי את זה לא הרגשתי אפילו קצת צער כלום. אולי קצת שמחה.
היום עברה כבר שנה וחצי אפילו יותר ואני עדיין לא מצליח לשכוח את זה. זה עדיין בתוך הראש שלי לא יוצא והסימנים שהיו לי על הגוף עברו אבל אני מרגיש כאילו הם תמיד ישארו... ואני יודע שאני אשם, אני התקשרתי, אני הלכתי. זה בגללי! אבל איך אני שוכח את זה? בלי ללכת לפסיכולוג. אין מצב שאני מספר את זה למישהו לאף אחד! אם זה לא היה אנונימי בחיים לא הייתי רושם את זה פה. איך אני יכול לשכוח את הדברים האלה שקרו לי שם? את הכל שזה קרה בכלל.
מקווה שתעזרו לי...