רוצה להתנקם בכל האנשים שהרסו לי את החיים, אני מפחד מעצמי! איך להפסיק?

בזמן האחרון אני חושב שאני משתגע. אני חושב שאני מאבד את השפיות שלי. יש לי רצונות נקמה חזקים במספר אנשים.

הכול התחיל ביסודי. לא רוצה לחפור יותר מדי על ההיסטוריה הדי עצובה שלי. אבל לא היה לי קל אף פעם. שנות היסודי היו איומות. 35 תלמידים (25 מהכיתה שלי ועוד 10 מהכיתה השנייה) הפכו אותי למטרה שלהם. במשך חמש שנים, כל יום, עברתי את אותה מסכת ההשפלות, הקללות, החרמים, הגינויים, האיומים ולפעמים אפילו השפלות פיזיות ומיניות. כולם היו עיוורים לנושא. המורים היו גרועים ולא היה להם אכפת (והמחנכת המכשפה מכיתה ו' הצטרפה אליהם וגם הייתה חלק מהבריונים) וההורים שלי חשבו שאני מגזים. אבא שלי אמר לי "תפסיק לבכות ותהיה גבר" ואימא שלי "תפסיק לרחם על עצמך". ככה שהייתי לבד במערכה. מתישהו באותה התקופה קרה משהו בין ההורים שלי ואבא שלי הפך לאדם אגרסיבי. הוא נהג להתעלל בי נפשית. כפי שניתן לראות הייתה לי ילדות קשה. ילדות שלא היה מקום שהרגשתי בטוח. לא בבית ולא בבית ספר. כתוצאה מכך נגרמו לי כל מני צלקות נפשיות. בין היתר יש ביישנות איומה וחרדה חברתית ברמה מאוד חזקה. שתי הבעיות האלה מפריעות לי עד היופ ואני מרגיש שאיני מסוגל לתפקד ככה. אני מרגיש שלא נועדתי להיות אדם שיש לו חברים או אהבה. אני מרגיש שאמות לבד. לפעמים עוברות אצלי מחשבות אבדניות איומות.
אבל בזמן האחרון כל המחשבות האלה נעלמו לטובת מחשבות אחרות. אפלות יותר. רצחניות יותר ואלימות יותר.
אני אדם שנוהג לכתוב תסריטים ומותחני אימה. זה איכשהו המפלט שהיה לי כל החיים. הבעיה העיקרית היא שבזמן האחרון פשוט התחלתי להרגיש רצונות נקמה על כל האנשים האלה שהרסו לי את החיים. זה התחיל בכך שהתבדחתי תמיד (ביני לבין עצמי) שפשוט אהיה סטוקר שלהם. פשוט אטריד אותם ככה בקטנה בטלפון ומיילים. שירגישו את מה שאני הרגשתי. אבל אז זה הפך לדברים מטרידים יותר. זה המשיך בכך שכתבתי תסריט לסרט אימה בו נער שהושפל ביסודי רוצח את בני כיתתו לאחר סיום הלימודים. אבל אז כתבתי תסריט נוסף רק שהפעם השתמשתי באירועים אמתיים שקרו לי. השתמשתי באותם שמות בני כיתתי.
ואז זה הגיע למצב שאני פשוט פותח מסמך בוורד וכותב את השמות של בני כיתתי, באיזה סדר לרצוח אותם ואיך הם ימותו ב"סרט". וכשאני כותב את זה, אני פשוט מדמיין את עצמי רוצח אותם. אני מרגיש סוג של הרגשת שחרור. אני מרגיש מעין סגירת מעגל. אני מרגיש שהנקמה הושגה.
כמובן שאני לא באמת רוצה לרצוח אותם. אבל לראות איך הם חיים את החיים הטובים שלהם ואני עדיין עמוק בחרדה החברתית פשוט הורס אותי. אני מתחיל לחשוב על כך כל הזמן. הרצונות להתנקם כל כך מפחידים אותי. אני מפחד מעצמי כבר.
מה אני יכול לעשות כדי להפסיק את זה?

נ.ב
הייתי בטיפול פסיכולוגי שהלך די טוב. אבל בזמן האחרון נאלצנו לקטוע את הטיפולים עקב חוסר יכולת לממן אותם. כך שלהציע לי טיפול פסיכולוגי לא יהיה אפקטיבי