דילמה קשה מאוד: אני בחור מבוקש, יוצא עם הרבה בנות,שוות מאוד, בעיקר חיצונית, הרוב לא מעניינות אותי מספיק ואני חותך מהר מאוד. אני מרגיש שהמיעוט הכ"כ קטן של בנות שאני מגדיר כשוות לקשר רציני לפעמים בעניין שלי וברוב הפעמים לא. וקשר רציני זה מה שאני מחפש. ואז נזכרתי בה - ילדה יפהפייה בת 22 שיצאתי איתה לפני שנתיים וחצי. הפריע לי שלא היה לה מספיק פלפל, היא רק התגייסה ואני סיימתי צבא, היא הייתה בתולה , דבר שהפריע לי בזמנו ובכללי הייתה בחורה תמימה. אבל חוצמזה היא היתה מושלמת והיא אמרה לי שהיא אוהבת אותי. חתכתי את זה מהר ואחרי חודש של געגועים שבמהלכו היא הגיבה ממש קשה לפרידה, ביקשתי שנחזור. היא הסכימה כמובן ואחרי חודש נוסף של ביחד החלטתי סופית שזהו, ופגעתי בה שוב, יותר חזק. נזכרתי בה היום- אני מת לראות אותה, לשבת איתה לקפה , לראות אם נוסף קצת פלפל של הגיל שהיה חסר לי, לראות אם אולי התבגרתי כבן-אדם ועכשיו, כשאני שלם עם עצמי ויודע מי אני ומה אני, אולי הפגמים הקטנים יפריעו לי פחות? אני חושב להרים טלפון אבל אני פוחד להציף אצלה את כל הרגשות מפעם, מפחד שסתם ניפגש ואגרום לה למחשבות, מפחד שנתפתה לנסות שוב ואז אולי אפגע בה שוב? איך אוכל להסתכל לה ולמשפחה שלה בעיניים כשגרמתי לילדה שלהם לבכות שוב? מצד שני, אולי יכול לצאת מזה משהו טוב, אולי היא הבחורה שלי? אשמח לשמוע עצות, תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות