נשואה 10 שנים. יש לנו 2 ילדים בגילאי 6,7 אנחנו שומרים נגיעה בימי המחזור ושבוע לאחר מכן. ביתרת החודש אנחנו מקימים יחסים מספקים כמעט כל יום עד המחזור הבא. אני מובטלת חצי שנה ומאוד רוצה לעבוד. בעלי מעדיף שאני אישאר בבית פשוט הוא לא רוצה שיהיה לי בוס. הוא גבר מאוד קנאי. תמיד כשעבדתי הוא היה לוקח אותי לעבודה ונכנס איתי למשרד כדי לראות מי נימצא וגם כדי שיראו שהוא בשטח ותמיד היה מתקשר ובודק מה קורה והיה כועס אם לא יכולתי לענות בקיצור מסובך. הבעיה כרגע שזה מדכא אותי להיות בבית. בשבע וחצי בעלי והילדים הולכים ואז אני חוזרת למיטה עד שעה שתים, שאז אני קמה מנקה מבשלת מכבסת וכו' כי בארבע בעלי והילדים מגיעים. בעלי לעומתי עובד בחצי משרה אבל רק בארבע הוא חוזר לבית עם הילדים. הוא לא עוזר בכלל בעבודות הבית אפילו לא בקניות פרט לכך שהוא מוריד אשפה ולוקח ומחזיר את הילדים מהלימודים. בבית הוא כל הזמן עסוק בחדשות ווצאפ ומשחקים הכל דרך הטלפון והוא ממש לא שומע שמדברים איתו ממש תלוש אבל באמת. הילדים מעירים לו על כך וגם אני אבל זה דבר שחוזר כל יום. לכן אני לא דורשת ממנו עזרה כי כבר עדיף לעשות לבד אבל אני כן רוצה שישמע איך הילד קורא למשל ואז אחרי נדנודים הוא מתעשט ומקשיב לילד וכועס עליו אים הוא טועה בקריאה או בשיעורים כך שהילדים מעונינים לעשות הכל איתי. עד כאן נגיד שהכל נסבל. הבעיה מתחילה כשאני נכנסת ללחץ ואז אני מרימה את הקול אבל ממש לפעמים כי אז בעלי כועס עלי ואומר לי שאני קריזיונרת מפגרת טיפשה כלבה וכו' ומאיים עלי שיעיף אותי מהבית ושיתגרש ממני ולא אכפת לו שהילדים ישמעו הכל. ואחרי זה כמובן מגיעה ברוגז והתפייסות. אבל הפעם פשוט הרמתי את הקול בגלל שהיה על ידי רעש אבל הוא כעס והעיף לעברי חפצים שהיו בקירבתו ואמר לי ... ( לא היקשבתי) ולא עניתי המשכתי כאילו כלום לא קרה. ובערב כשהילד דיבר אלי לא יפה ביקשתי ממנו שידבר אלי יפה ושאני יודעת בידיוק למה הוא מדבר כך. בעלי כעס לשמוע את זה ואז הוא אמר לילדים שהוא רוצה להתגרש ממני. יותר מאוחר כבשעלי לא היה שלחתי לו הודעה סליחה אבל כבר עברו חמישה ימים והוא לא מדבר איתי ואתמול הוא אמר לילד שאני בחורה זבל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות