האם אנשים באמת שווים? אם אני לא טוב בדבר אחד, אני מכפה על זה בדבר אחר? או שיש מצב שבמכלול של כל התכונות שלי אני פחות טוב מאדם אחר? האם יש אנשים עם נתח עוגה גדול יותר מאחרים?
אני באמת מנסה למצוא תשובה לשאלות האלה, לא משנה כמה אנשים ינסו לשכנע אותי שהשוואה לאחרים היא שגויה, לדעתי היא פשוט בלתי נמנעת ואני אתקשה מאוד לנתק את עצמי מההרגל הזה (האם הוא באמת מגונה?) אני מסתכל על אנשים סביבי ומבין שבסך הכול אין לי ייחוד מסוים, ובמכלול תכונותיי אני די סביר, די בינוני. אני מגלה שאני אדם שביכולת התקשורת שלו עם הסביבה אני לא מציע שום דבר חדש, אני קורא המון, נחשף להמון חומר ומידע ובכל זאת כשמגיע לשיחה אין לי הרבה מה להגיד, אנשים סביבי מצחיקים יותר, מענינים יותר, אסרטיבים, מסקרנים.
יש לי חבר שכשאני יוצא איתו אני מרגיש קטן וחסר חשיבות. כשאנו מדברים עם אחרים התרומה שלו לשיחה היא עצומה, הוא שולט על הלך הרוח של הדברים ואנו נגררים אחריו. הוא טוב ממני כמעט בכל תחום: מצחיק יותר, תותח בספורט (שנינו מתאמנים ביחד), נראה טוב יותר, שופע חדווה ויצירתיות. המכלול של תכונותיו טוב משלי - פשוטו כמשמעו. כשאני בחברתו היכולת שלי לבלוט נפגעת. אם בחברת אדם "טוב" ממני אני מאבד את המשמעות שלי, כיצד אמצע את המשמעות שלי בחיים עצמם?
מה יכולה להיות התרומה שלי לסביבה כשאני יודע שבכל תחום שאעסוק יהיה מישהו טוב יותר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות