שלום לכם,
אני מרגיש שבור. מרגיש חוסר יכולת להתמודד עם החיים. יצאתי מהצבא בגלל חוסר יכולת להתמודד.
ההורים שלי בשנים האחרונות רבים בכמויות. המון קללות, ומרחץ דמים מהלך.
לפני כמה שנים הקללות והמריבות היו הרבה יותר קשים, אני זוכר ערב אחד שהם ממש רבו מכות, אבי העיף את אמי על הקיר וראשה דימם. אני זוכר שאמא שלי קראה לי באותו יום, ילד בן 13-14 , "מהר, תתקשר למשטרה, אבא מכה אותי". זה כאב כל-כך קשה.
נהגתי לברוח לחדר שלי, והייתי קורא גם לאחי הקטן שיבוא. זה פשוט מרגיש קשה, ועוד אני אדם רגיש מאוד, שלא הצליח להתמודד עם החיים.
היו ביניהם מריבות וקללות, אבי היה מאשים את אמי על גניבות, על כרטיסי אשראי, ועל דברים קשים.
אני זוכר שיום אחד שחזרתי עם הכלב שלי ראיתי בבית שוטרים עקב תלונה על גניבת כרטיסי אשראי בין בני הזוג.
כל זה קרה עד לפני שנתיים-שלוש, בשנתיים שלוש האחרונים הכל נרגע. עכשיו מדי פעם לפעם כשיש משברים בבית, אבא שלי לא יודע להתמודד ולדבר, אלא רק לצעוק ולקלל.
ניסיתי אני ואמא שלי לדבר איתו על טיפול זוגי/טיפול יחידני, אבל כל עוד הוא לא מכיר בטעות כקיימת, זו הבעיה הראשונה. הוא מבחינתו חושב שההתנהלות שלו בסדר.
הוא איחל לאמא שלי סרטן ומה לא. אבל הכל נשמר בתוך המשפחה, לא רוצים שיהיה מה לומר, או שסבתא שלי למשל תרגיש רע בגלל הכל (היא מאוד רגישה).
אני מרגיש שכאילו כמה שיש תקופות שאני נראה שמח מבחוץ, ישנו דיכאון ששורר לי מבפנים שמונע ממני להמשיך הלאה בחיי, וכשאני בשעות הלילה אני שומע דיכאון כי ככה אני מרגיש.
הכל מתואר בצורה מאוד מבולבלת כי אני מרגיש ככה, אני לא מצליח לסדר הכל בצורה יפה, אני מרגיש אבוד.
אני חושב שפחות רציתי עצות אלא רק לשתף, אבל גם עצות של התמודדות נכונה מתקבלות בכיף. (לצערי, לעבור לבית אחר לא מסתדרת לי עקב קושי הסתגלות גדול מאוד שיש לי. מעבר, מהצבא יצאתי על 21 בגלל בעיות נפשיות שכנראה נוצרו בבית בתקופת ההתבגרות)
תודה לכולם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות