שלום לכולם.
קצת רקע בגדול..
אני וחברתי נמצאים יחדיו כבר כ10 חודשים.
החודשים הראשונים של הקשר היו מעולים. תמיד הייתי שם בשבילה, תמיד נתתי מעצמי ולא ביקשתי דבר בחזרה. כי תמיד ידעתי שככה עושים בקשר, נותנים מבלי לבקש תמורה.
וזה כלל תמיכה במשברים רציניים בחיים כמו מקרה מוות במשפחה מדרגה ראשונה, או בין אם זה מציאת עבודה עבורה ודחיפתה ללימודים במקצוע שהיא הכי אוהבת.
ולעומת זאת היא איננה דחפה אותי או תמכה בי ברגעים קשים רק אחרי שאני ביקשתי ממנה לעשות זאת. שזה היה בניתוח לתוספתן שעשיתי אז ביקשתי שהיא תבוא איתי לבית החולים לאחר מספר בקשות ממני. או שאבי אושפז בבית החולים והיא בכלל לא הגיעה לבקרו (אחרי שהיא כבר מכירה אותו).
תמיד שילמתי עליה בדייטים או ביציאות עם החברים שלה. בכל התקופה הזו יצאנו רק עם חברים שלה למועדונים ולמסעדות ואני שילמתי רק עליה כי היא לא עבדה.
אפילו ביום האהבה יצאנו עם חברים שלה למרות שביקשתי שנצא רק שנינו.
הסקס שלנו לפי דבריה הוא מעולה, היא תמיד מסופקת ואני למדתי להסתפק בתנוחה אחת איתה. בקושי ללא גיוונים.
עכשיו בחודשים האחרונים היו לנו מלא ריבים. בין אם זה על השטות הכי קטנה שהיא משוחחת עם גברים אחרים וקוראת להם מאמי או חיים שלי( דבר שקרה בעבר ודיברתי איתה על זה והיא הבטיחה שזה לא יחזור על עצמו) עד למצב שאתמול לא רציתי לצאת למועדון (גדול) כלשהו, שאמרתי שאין לי כח לצאת ולא ממש מתחשק לי.
אז אמרתי לה תעשי מה שאת רוצה את ילדה מספיק גדולה כדי לחשוב לבד.
והיא באמת עשתה מה שהיא רוצה. אנשים שקרובים אליי אמרו לי שהיא לבשה חצאית מיני ורקדה מאוד צמוד לאנשים. כמובן שהיה לי קשה לעקל ואימתתי איתה את הדברים והיא אמרה לי " אמרת שאני יעשה מה שאני רוצה ואני יעשה מה שטוב לי ואני לא חייבת לך דין וחשבון בעיה שלך שלא באת", והמשיכה לומר "ולא התנשקתי עם אף אחד אז לא בגדתי בך".
אז עניתי לה שזו בגידה באמון.
מה דעתכם? הגזמתי בתגובתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות