אהלן חברים,
אשמח לעזרתכם.
אני זוכר את עצמי לפני שנה - תמיד שמח, חיובי, אופטימי, ממוקד מטרה. תמיד הייתי עם חיוך על הפנים. ידעתי להינות מכל רגע, אפילו בעבודה. העבודה הייתה לא קלה אבל הבנתי שהגישה הנכונה כדי לצלוח אותה בשלום הוא לחפש איך להעביר אותה בכיף וזה מה שעשיתי - בעיקר בעזרת סמול טוק עם לקוחות.
לפני שנה עברתי אירוע משפחתי לא קל ומאז קשה לי מאוד. בכל לילה, לפני שאני הולך לישון, אני מבטיח לעצמי שמחר יהיה טוב, שאבוא בגישה חיובית וארגיש כמו בעבר. בפועל, ההרגשה הזאת מתנפצת לה אחרי איזה שעה. אני מגיע לעבודה, אומר שלום לכולם, סמול טוק קטן פה ושם עם חברים ואז מתחילה המשמרת. ומאותו רגע אני מרגיש שאני רק הולך וקמל ונהיה עצבני, נרגן וקטנוני. אני עובד מול לקוחות במוקד טלפוני, עבודה שונה לעומת מה שעבדתי לפני שנה, אולי זאת לא העבודה שהכי מתאימה לי אבל בכל זאת אני בטוח שלפני שנה הייתי מתמודד איתה פי 100 יותר טוב ובכל מקרה - אין לי אפשרות להחליף עבודה כרגע. בשעה הראשונה אני עוד נחמד ולבבי עם הלקוחות אבל זה נמשך בדיוק שעה.
משלב מסוים כבר נמאס לי, אין לי כוח לאף אחד ולכלום ורק באלי הביתה ומבחינתי מאותו רגע המטרה היא לעבור את היום. אין לי כוח לחברים בעבודה ובטח שלא ללקוחות. אני מתחיל לענות רק תשובות לקוניות לכולם. בתוך תוכי יודע שזו גישה לא נכונה אבל לא מצליח להתגבר על זה. כשהמשמרת מסתיימת אני מתחפף הבייתה ומסתגר בבית. אם מישהו מתקשר אליי אני מנסה להעביר את השיחה כמה שיותר מהר ולגמור עם זה כבר.
יש לציין 2 דברים
- אני לא ככה כל יום. יש כל שבוע יום / יומיים בעבודה שאני במצברוח טוב ואז מתחילים הימים הגרועים
- אני לא ככה רק בעבודה. רוב הימים סתם אין לי כוח לאפחד ולא באלי להתאמץ להיות נחמד לאנשים
ואני לא מ-בין מה השתלט עליי. בבסיס שלי אני חברותי, אוהב אנשים, פעם הכי אהבתי רק לשרוץ עם חברים מחוץ לבית כל היום. בבית אני רגוע ונינוח, שומע שירים שמחים ונשבע לעצמי שזהו. חזר לי המצברוח וממחר יום חדש. וההמשך ידוע..
בבקשה תעזרו: )
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות