אז ככה.. הייתי בצבא לתקופה קצרה ויצאתי כי קרה לי משהו שקשור לאובדנות. מאז אני בטיפול פסיכולוגי ואני מרגיש דפוק. אני מרגיש לא כמו כולם ושונה מכולם.. שרק מי שעבר מה שאני עברתי יבין אותי ויוכל לחשוב שאני עוד בנאדם נורמלי ולא חולה נפש... כשאני הולך ברחוב אני מרגיש שרואים עלי שיש לי בעיות נפשיות ושמזהים ונזהרים.. אנשים עושים לי מבטים לפעמים לא רצויים ואני מתעסק בשלי והולך ועדיין אני מרגיש שונה
פעם כשהייתי בתיכון הייתי נראה טוב,תמיד החמיאו לי על הפנים שלי שאני נראה טוב והיה לי גוף טוב כי הייתי מתאמן והיום אני על כדורים פסיכיאטרים,אפשר להגדיר אותי כשמן.. הצבא עשה לי טראומה קשה לחיים ואני מרגיש פשוט דפוק בנפש ולא רצוי בשום מקום.
פעם בחורות היו זורקות לי חיוכים, מתחילות איתי ברחוב(נדיר אבל קרה) ולמרות שבחיים לא עשיתי עם זה משהו כי אני ביישן ובלי הרבה בטחון עצמי אבל ההרגשה הייתה שאני כן שווה משהו ושיש לי סיכוי להשיג איכשהו יום אחד חברה(לא הייתה לי בחיים)
ואני פשוט חושב, אם חברים אין לי מי תרצה מישהו שמטופל נפשית,שראה פסיכיאטר כמה פעמים ועל כדורים,ביישן ובלי בטחון עצמי? זה ממש לא מישהו ששווה לצאת איתו או להתחבר איתו לדעתי לפחות..
והאמת היא שגיליתי את האתר הזה פחדתי לרשום שאלה כזאת אבל הלכתי על זה, אין לי מושג למה אבל הרגשתי צורך לכתוב את זה איפשהו ולקבל תמיכה..
ואני רוצה לשמוע את האמת אם אפשר... מה הייתם חושבים על מישהו כמוני? אני בסך הכל בנאדם טוב שעשה מעשים טובים למשפחה ולאחרים(כמה שיכולתי). האם הייתם מתחברים אלי? אשמח לדעת את הדעה האמיתית שלכם.
ממני אליכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות