ברוגז עם כל המשפחה
מגיל קטן נולדתי עם בעיית גמגום.
בהתחלה שנאתי את עצמי על זה ולא יכולתי להשלים עם העובדה הזו.
תמיד צחקו עליי, ירדו עלי והשפילו אותי.
הגעתי לשלב שהבנתי שזה יישאר איתי לכל החיים, אין דרך להעלים את הגמגום ומי שאוהב אותי, יאהב אותי כמו שאני.
אין אדם מושלם בעולם!
היום בליל הסדר כולם הגיעו רעבים והתחילו לקרוא את ההגדה.
הגיע השלב של ארבעת הבנים וביקשתי לקרוא את החלק הזה.
כולם צעקו שהם רעבים ואין להם כוח לחכות לאיטיות שלי בגלל הגמגום.
נעלבתי נורא, חזרתי למי שהייתי קודם.
ההורים שלי לא הגיבו ולא הגנו עליי וזה משהו שעוד יותר פגע בי.
בשנייה כולם הורידו לי את הביטחון שוב לרצפה.
החלטתי שאני לא מגיע יותר לארוחות משפחתיות אבל איך עלי להתנהג? לדבר עם הוריי ולשאול למה לא התערבו בשבילי? לשכוח ממה שקרה ולהבין שזה נבע מתוך רעב ולחץ?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025