היי אני בת 18 לקראת סיום תיכון,
תמיד הייתי תלמיד מצטיינת עם שאיפות וחלומות די רחוקים, השקעתי כל כך הרבה בלימודים לא עניין אותי כלום ולא עצר אותי שום דבר גם לא הנאות או קשרים חברתיים או אהבה.
בכיתה יא התחלתי להתעייף ולהיות אדישה, פתאום איבדתי עניין בכל דבר בחיים, ומטתי הייתה המנוס היחיד שלי מהחיים כי אני הרגשתי שהחיים קשים מדי.
לאט לאט התחלתי להבין לאן אני אגיע ושאני גוזרת על עצמי להיות כושלת ולוזרית לכל החיים, נלחמתי בעצמי כדי לחזור ל"נוי" הקודמת התלמיד המצטיינת שרוצנ לגשים את החלום שלה בכל מחיר אבל לצערי היה לי קשה מאוד לחזור למסלול הקודם שלי.
היום רגשות החרטה הורגות אותי ויש המון צער בליבי, אני לקראת סיום יב וכמעט לא השגתי כלום והיום שלי מתרסק איתי, מרגישה שלא התנהגתי בבגרות ואיבדתי את ההערכה לזמן, מרגישה שזרקתי השקעה של 10 שנים לפח כי ברגע האמת אני פישלתי והרמתי את הידיים שלי וגם לא ניגשתי להרבה בגרויות.
מה לעשות עם עצמי? אני מפוחדת מהעתיד, איך לצאת מהדיכאון שאני כלואה בתוכו? איך להסיר מליבי את רגשות החרטה הפספוס האשמה והעצב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות