שלום, קודם כל אני בן 21, סובל מדיכאון וחרדה חברתית על-פי מה שהוגדרתי, עברתי ילדות לא קלה, הייתי בן לאם שמכורה לסמים ואבא שגם היה (לא יודע כרגע) מכור לסמים בשלב מסויים כשהכיר את אמי... אני ראיתי מראות קשים ולא דברים שילד צריך לראות בגיל כה צעיר, אפשר להגיד שבאיזשהו מקום אני עם צלקת מזה בנפש, סוג של פוסט טראומה כזה אני מניח... אין לי קשר עם ההורים בכלל, אני גר לב בדירה מושכרת על-ידי כספים של המשפחה שלי שאין לי שליטה עליהם, משלמים עליי בשכר הדירה במילים אחרות ולכן אני לא עצמאי כלכלית לגמרי. התחלתי לעבוד לפני כ-3 שבועות בערך ואני לשם שינוי מרוצה ממקום העבודה בחנות שאני מוכר בה. זה עוזר לי להסיח את דעתי מהמחשבות וגם נותן לי קצת כסף לחסוך ולשמור לעצמי בצד, לא כמות שאפשר ממש לחסוך אבל עדיין זה עוזר.. עשיתי אבחון פסיכודיאגנוסטי לפני כחודשיים והלכתי לפסיכיאטרית היום לאחר שקיבלתי את תוצאות האבחון, עשינו היכרות זריזה סיפרתי לה על החששות שלי לגבי העתיד שלי בפן הרגשי האישי, בפן החברתי וגם בפן הכלכלי, סיפרתי לה שאני סובל מתקופות של דיכאון שמדי פעם זה משתנה אבל עדיין הרבה ימים אני בדאון ובודד ואין לי ממש חשק לכלום זה מתבטא בעיקר בחוסר האנרגיה שאני משדר, הדיבור שלי שאמנם ברגעים מסויימים אני מצליח להסתיר את זה ואני נראה די נורמלי אבל בתוך תוכי אני מרגיש שכל יום אני נשבר מבפנים... לאחר ההיכרות שלה איתי ומעבר על ההיסטוריה המשפחתית שהייתי מעדיף לשכוח היא כתבה לי מרשם (שאני צריך לעדכן דרך הקופת חולים ופסיכאטר של קופת חולים בה אני מבוטח או משהו אני לא הבנתי את הפרוצדורה לצערי) של 10מ"ג של כדור בשם ציפקלרס. אני חושש בעיקר מתופעות הלוואי והפרוצדורה של איך אני מקבל את המרשם ועוקב אחרי השינויים במצבי הרגשי.. בנוסף לכך היא רשמה לי מכתב בו היא המליצה לביטוח לאומי להכרה בי כנכה שזה אומר קבלת קצוות נכות חודשית ומכתב המלצה לרווחה לקבלת סל שיקום.. האם להתחיל לקחת את הכדור ולנסות לקבל את סל השיקום והקצבה החודשית מביטוח לאומי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות