שלום לכולם,
קצת רקע על עצמי: אני בקרוב בת 21, אחרי צבא ..אף פעם לא הייתה לי סביבה של חברים קרובים תמיד אלו היו חברים לא באמת קרובים או חברים סתם ,עם אף אחד לא שמרתי על קשר לטווח ארוך .. אין לי חברות מהתיכון שאני בקשר איתן ,גם לא חברות מהצבא,זאת גם הסיבה שאני לא מצליחה להכיר בנים ואף פעם לא היה לי חבר
יש לי חברה אחת יחידה שהיא בעצם חברת ילדות מאוד מאוד ותיקה והיא היחידה שאני בקשר איתה המון שנים ,היא קטנה ממני ואפילו לה כבר יש בן זוג אליו היא נוסעת לחגוג את יום העצמאות
עד עכשיו לציין את טקסי הזיכרון היה דבר שבנורמה בבית ספר ובצבא,יום עצמאות הראשון שלי בצבא היה כשסגרתי בבסיס ראיתי את טקס יום העצמאות והתמלאתי גאווה ,ביום העצמאות השני לא הייתי אמורה לסגור אבל בדיוק יצאתי לקורס ויצא שסגרתי כביכול בצבא והייתי על מדים אבל חגגנו בישוב דתי והיה ממש נחמד
והשנה אני מרגישה מתוסכלת נורא שאין לי שום מסגרת שאני יכולה לציין את האירועים האלו , אני מסתכלת על הטקסים של יום השואה ויום הזיכרון בטלויזיה ,עומדת בצפירות לבד,ואני גם חושבת על הערב של יום העצמאות שיגיע וכולם יחגגו ואני לא וזה מתסכל אותי
אני כרגע בתקופה של עבודה מועדפת ואלו ימי חופש שקיבלתי מהעבודה
אני יודעת שאולי תמליצו לי להתחבר לאנשים מהעבודה אבל האופציות לא רבות .
יש רק כמה בנות ממש נחמדות שהתחברתי אליהן ,הן סוג של חבורה כבר הרבה שנים ואני לא יכולה להידחף אליהן זה פשוט לא מתאים..כל שאר העובדים הם נוצרים/מוסלמים ככה שזה אפילו לא יום משמח בשבילהם
שלא תבינו לא נכון אני בן אדם מאוד חברותי תמיד אומרים לי את זה ותמיד זה נראה ככה אני מחייכת וצוחקת המון זה נראה לכולם מבחוץ שיש לי המון חברים בבית אבל ההפך הוא הנכון ..כמו שאמרתי אני לא מצליחה לשמור על קשר עם אנשים שהכרתי מכל מיני מקומות יחסית חדשים ..זה סוג של פאק...אני יודעת את זה כי אני יכולה להיות כמעט בטוחה שכשאני אסיים את המועדפת אני לא אשאר בקשר אפילו עם הבנות שהתחברתי אליהן.. וככה הייתי כל השנים
אני ממש מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות :((
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות