כן
אני בת 18 וחצי,עוד מעט 19..
עד גיל 18 וקצת לא התנשקתי..לא יודעת למה..זה לא יצא..אולי כי עד גיל 17 הייתי מאוד ביישנית,לקח לי זמן לבנות את עצמי,את מה שאני מאמינה בו ואת מעגל החברות הטובות והתומכות שלי,וזה היה כל מה שהתמקדתי בו.
תמיד שאלתי את עצמי למה לי אין חבר..כשאני מסתכלת לאחור לגיל 15 או 16,אני יכולה להבין למה..
גיל 17 התחלתי לפרוח, מלאת שמחת חיים,חברות,לא ביישנית,נכנסת לשיחות בלי לפחד,לא עומדת בצד,אומרת מה שאני חושבת,זורמת ועדיין שאלתי את עצמי למה לא התנשקתי, למה אין לי חבר..
לאט לאט התחלתי יותר ויותר לצאת,נתתי לבנים בברים יותר להתקרב אליי,לגעת בי,נהניתי מזה,בניתי ביטחון.
ואז בגיל 18 זה קרה. הכרתי מישהו מאוד חמוד בבר שהיה ממש לטעמי, ופשוט זה קרה..השכנו לדבר קצת אחרי אבל לא קרה משהו ממש,וזה בסדר.
אחרי זה עוד אחד שגם איתו התנשקתי, והזמין אותי לצאת איתו..לא יודעת למה,אבל לא הסכמתי..
כאילו..יש בי מין פחד כזה שהוא יבין שלא היה לי אף אחד ואין לי ניסיון ושזה ירתיע,שלי אין ניסיון,שבבר אי אפשר להכיר מישהו רציני..
וככה כבר כמה זמן..אני הרבה יותר מלאת ביטחון ועובדה ששנה שעברה שאלתי את עצמי למה לא התנשקתי וזה קרה,למה איתי לא מתחילים בבר,ועכשיו כולם באים אליי..
לפני שבוע הכרתי שניים בבר,חברים טובים, לוחמים בגולני מאוד חמודים,לא ערסים לא זה, אחד מהם התקשר אליי,שלח לי הודעה,ואני,לא כזה עניתי ולא זרמתי מספיק בשיחה,מתוך אותו פחד,שאני לא טובה מספיק,שאין לי ניסיון וברגע שיידעו זה יגמר,שאני לא כוסית מספיק,ילדה טובה מדי , פחד שאני לא יכולה להסביר, ועכשיו אני מתחרטת,
לשלוח לו הודעה בעצמי? תמיד היו שולחים לי ולא אני להם..
חשוב לי להגיד שאני "ילדה טובה" , משקית תש,שעוד חודשיים עוברת להיות משקית בגדוד חי"ר,ואחרי זה רוצה קצונה. אוהבת את המשפחה,את החברות , לא מעשנת, אוהבת לשתות ולצאת אבל גם לשבת עם חברות במסעדה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025