היי לכולם,
אני בכלל לא מבינה למה אני כותבת את זה פה אבל אולי זה יעזור לי.
תמיד כיבדתי את יום הזיכרון ותמיד היה לי עצוב,
אך ידעתי ביום שלאחר מכן להמשיך הלאה,ולנסות לא לחשוב על זה..עד שנה הבאה.
הפעם,אני פשוט לא יכולה להפסיק לחשוב על זה. על החיילים שנהרגו, על המשפחות. אני פשוט זוכרת כמעט את כל השמות של הנופלים בצוק איתן. הפנים שלהם כל הזמן מהדהדות לי,אני רושמת את זה ובוכה.. זה אולי נשמע אבסורדי,גם לי זה נשמע את האמת.
אני חושבת שאולי השנה זה שונה בגלל שהתבגרתי,בגלל שהגיל כל כך קרוב,בגלל שחברים הולכים עכשיו להיות בצבא, בגלל שהרגשתי את צוק איתן ולא רק מסיפורים..
איך אני יכולה להפסיק לחשוב על זה? אני ממש מדוכאת..
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות