אז ככה..אני חייל, בן 20, מ"כ טירונים כבר שנה בתפקיד ובדיוק לקראת סיום וקידום/שינוי תפקיד. יש לי בעיה- והיא שאני לא מצליח להיות מאושר. כל הסיפור הזה התחיל כמעט לפני שנה שהחברה נפרדה ממני- חודשיים של דיכאון מוחלט ואז התחיל להשתפר אבל איפשהו בדרך זה כאילו נתקע. היציאות שלי הביתה לא רעות ולרוב בסופשים אני בבית- יוצא, מבלה מכיר אנשים חדשים אבל כאילו לא מצליח באמת להיות מאושר. כשאני בבסיס לא רע לי יש אחלה אנשים אבל מרגיש שאני צריך איזשהו שינוי. הגשתי 55 לקרבי ואני מאוד רוצה לעבור- אני ממש אוהב את הצבא וכן מרגיש את השינוי שהוא מחולל בי. לפני שנה וחצי הייתי בחור שדי התעסק בעצמו כל היום ולא ממש היה אכפת לי מהסביבה והצבא שינה את זה לחלוטין...
מה שמוזר הוא שכשאני בבית ויש לי חופש וחברים ובאמת שלרוב נורא כיף לי אני כאילו מגיע תמיד ליום שבת וחושב ומגיע למסקנה שלא ממש טוב לי בחיים. אני באמת לא רוצה לחשוב שזה שאין לי חברה זה הגורם לזה..אני מתגעגע לאקסית וכנראה שהייתי חוזר אליה אם הייתה לי אפשרות אבל לא יכול להיות שאחרי כמעט שנה עדיין אני לא יכול להיות מאושר בגללה. אם הייתה לי מישהי עכשיו אולי היה לי יותר טוב וזה ממש מתסכל אותי כי אני כולה בן 20 וזה לא צריך להיות ככה. מצד שני אני גם לא סטוציונר בכלל וכאילו מאז האקסית אין לי ביטחון בכלל ולא הולך לי עם בנות..
בקיצור אני מתוסבך ואני לא מבין איפה הבעיה שלי..למה לא הולך לי עם בנות ולמה אני בכלל צריך להתעסק עם זה ולא מצליח לזרום..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות