מגיל צעיר אני מרגיש חוסר שקט נפשי, כאילו מישהו חייב לקחת אותי בידיים.
הלכתי למטפלים וגם כשהרגשתי יותר טוב תמיד הרגשתי שאני חייב מענה מיידי ואם לא אני סובל.
לא הצלחתי ליצור מערכת זוגית עד היום, והיום אני קרוב מתמיד, אני ממש מרגיש שאני יכול ויש לי את כל הכוחות, אבל בגלל שלא היה לי מין עד עכשיו אני בוער באש התאווה, ביום אני עושה דברים ומרגיע את עצמי, ובלילה כשמגיע הזמן לישון אני לא מסוגל לצוות על עצמי לישון ומגרה את עצמי עד מאוחר ומתחרט. זה מוריד לי את הביטחון שאני מסוגל לתת אהבה.
יש לי פתרונות, אני מסוגל להתייעץ ולקבל טיפול, זה לא העניין. אני פשוט לא מסוגל להרגיש לא בסדר. זה קורע אותי מבפנים לחשוב שהחיים שלי לא טובים.
אני כבר מרגיש שאף אחד לא רוצה לדבר איתי מרוב שדיברתי איתם על הבעיות שלי.
אני מרגיש רגשי אשם על זה שאני חייב לדבר עם מישהו באחת וחצי בלילה, מי ירצה לדבר איתי!? נכון שיש תורנים של ער"ן שעוסקים בזה, אבל אני פשוט לא יכול בלי לדבר, וגם למחרת יהיה אותו הדבר!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות