אז ככה, הסיפור שלי מתמשך כבר11 שנים תמימות ולפי השערות רפואיות הוא הולך להיגמר עד סוף שנה הבאה מקסימום.
אני חולה מגיל 8 ממחלה די נדירה בעולם שעוד לא יודעים בדיוק מה טיבה, המחלה דורשת ניתוחים מסובכים מאוד מדי שנה באיזורים שמתפתחים גידולים.
במהלך השנים יחד עם שמחת חיי איבדתי הרבה מאוד איברים חיוניים לתיפקוד כגון יד שמאל והשמיעה שלי, שזה בעיקר פגע בתיפקוד ובכניסה לחיי חברה תקינים.
במשך השנים לא וויתרתי והמשכתי ללמוד ולהתקדם ולהאמין בעצמי וברוך השם אני ראיתי תוצאות טובות מאוד בבגרויות שהיו למקום ראשון בבית הספר אבל חיי החברה הם כבר סיוט אנשים פשוט לא מקבלים אותי וכל הזמן המבט הוא בזווית עקומה כמה שאני מנסה להיכנס ככה אני נדחה. אני מודע לזה שקשה לצאת ולבלות עם מישהו שלא שומע ואולי גם אני הייתי נוהג ככה עם חבר שלא שומע אבל במצבי הנוכחי זה קשה.
ניסיתי להיות עם עצמי במחשב, אייפון וכל מיני דברים לשעות הפנאי אבל תמיד בסוף זה נגמר ואני מוצא את עצמי שוב לבד. שלא תבינו לא נכון אם אני בא לבן אדם ושואל אותו ״מה שלומך אחי״?הוא יענה ואפילו יתן חיבוק פה ושם אבל בזה זה נגמר…




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2026