היי טוב אז ככה
הכל התחיל בחופש שלפני שנתיים ששם היית מושפעת מאוד מהחברות שלי
זה היה בתקופת צוק איתן אז מכיוון שלא היה לי ממד בבית הייתי רוב הזמן בממד ששם היו ישנים נערים יותר מבוגרים ממני
ומאוד חיבבתי את אחד הנערים אבל בוא נגיד את האמת הוא שם אליי פס
וחלפו ימים וככה זה נמשך ויצא יום שבוא היה לנו מין ויכוח ונכנסתי לדיכאון
ואותן חברות שהייתי משופעת מהן דרדרו אותי ונתנו לי לעשן כמובן שלא המשכתי עם זה אבל גם כל מיני שירי דיכאון נכנסו לי לראש ( שמעתי שירי דיכאון עוד מלפני כן אבל לא הייתה לזה משמעות מבחינתי )
עבר זמן התנתקתי מחברות האלה אבל התחלתי להיכנס שוב לדיכאון מדברים קטנים בין אם זה לריב עם חברה או ידיד ובין אם זה שלא קיבלתי חיבוק הרבה זמן
זאת אומרת שאני מוקפת בחברים וחברות שלי אבל עדיין מרגישה לבד
יש לי ידיד שבזמן האחרון ניתקנו קצת קשר ואני רואה אותו מידי פעם וזה שלום שלום ולא יותר מכך
בפעם האחרונה שראיתי אותו הייתה לי פדיחה קטנה אבל זה לא מפריע לי כלכך הוא ראה אותי בהרבה מצבים מביכים
אני קצת מחבבת את ידיד שלי מאז שהכרנו והוא התחיל לדבר עם אחת החברות שלי שהיו משפעות אלי אבל זה לא מזיז לי
בקיצור אני ממש מתגעגעת אליו ואני ממש רוצה את החיבוק שלו ולהרגיש את המגע החם והנעים שלו או סתם לראות איתו סרט בבית שלי (אבל יצא לי יום אחד לראות איתו סרט והוא חיבק אותי והרגשתי כל כך טוב עם עצמי .)
אני לא יודעת מה לעשות
אבל תמיד כשאנחנו נפגשים לבד יש בנינו שתיקה מביכה מאוד ושנינו נורא מסמיקים וסתם מדברים
אני לא חושבת שאני בדיכאון בגללו אלא כי אני נמצאת בדיכאון קליני
זה אפשרי ?
דרך אגב אני לא מראה את הדיכאון ליד חברים או משפחה ואני מעדיפה לא לשתף אנשים שקרובים אליי במצב הזה
דיכאון יכול להמשך כמה שנים או שהוא נגמר אחרי תקופה מסוימת ?
יש שיטות לצאת מדיכאון ?
תודה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות