קשה לי עם ההתקפים החוזרים של הדיכאון.
הפעם החלטתי להתאשפז, אושפזתי לשבוע ויומיים. זה לא היה גרוע כמו שאנשים אמרו לי, ההיפך זה עזר לי ונתן לי כוח לנשום, לפני האישפוז רציתי ממש להתאבד , ולכן ממש נבהלתי ופניתי לפסיכאטר שלי והוא נתן לי הפנייה לבית חולים פסיכאטרי.
הגשנו בקשה לביטוח לאומי(מאניה דיפרסיה) אני מחכה למכתב מהם שעדיין לא הגיע, עברו שבועיים.
כרגע אני כל היום כמעט בבית.אני נשואה ככה שאני חייבת לצאת לקנות אוכל הבייתה ולהכין אותו מדי פעם. זה דברים שקשה לי לעשות, לצאת מהבית.
אני רוצה לעבוד במשהו חלקי לפחות כי עוד מעט לא יהיה לי כסף.
אבל אני מפחדת להיות בסביבת אנשים, זה גם משהו שמפריע לי פחד מאנשים שכשאני לא בדיכאון כמעט וחולף לי אבל בדיכאון החרדה מאנשים ממש מחמירה לי.
אני רוצה שימליצו לי מה עליי לעשות. אולי אישפוז יום אפילו אבל אני לא יודעת איך לפנות אליהם. והפגישה עם הפסיכאטר רק עוד חודש.
אני מפחדת לצאת מהבית. וחוץ מלשחק באייפד ולראות טלנובלה ברקע אני לא עושה כמעט כלום ומה שעושה ממש בקושי רב.
אני ניתקתי כל קשר חברי שהיה לי וגם ככה היה מעט מאוד.
יש לי רק שלוש חברות שבכרתי באתר אינטרנט סטיפס, שגן החיים שלהן זה לא מתנה.
עם בנות שיחסית הכל טוב להן אני לא מסוגלת לתקשר.
אני מרגישה חונק בבית החזה וקושי להנות ממשו.
אולי מישהו יודע מה יכול לעזור לי איזה עמותה משהו.
שיחות עם מישהו.
ממש קשה לי עכשיו ואני צריכה איש מקצוע שיכול באמת לעזור אך ללא עלות.
גם אם יהיו כאן בנות שרוצות ליצור קשר לעזור או סתם לדבר על המצב הנפשי אני אשמח מאוד זה מקל.
תודה לכל מי שקרא את השאלה ואשמח לכל תשובה רלוונטית, חוץ מתנסי להיות חזקה כי אני מנסה, בעלי תומך בי אבל גם אצלו החיים לא דבש, הוא בא ממישפחה לא קלה.היום עובד קשה פיזית ולא למד.
אני לא יכולה לעבוד כי זה מחרפן לי את המוח וממש נותן לי רצון למות.
ואני רוצה למצוא עבודה שתכיר את מצבי ולא תשפוט ולא תלחץ עליי.
שוב תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות