שלום לכולם! אני נמצאת בקשר זוגי כבר שנה עם בחור צעיר ממני בשלוש שנים, רווק שמעוניין להקים משפחה ולהביא ילדים. אני גרושה עם ילד בן 5, מדברים על לעבור לגור ביחד לקראת הקיץ. הכל טוב ויפה, איש מדהים, בוגר, אוהב, דואג, אחראי, עוזר, תומך, מבין, יודע לסלוח ולבקש סליחה כשצריך. אין תלונות... רק דבר אחד: הבחור חסר חוש הומור... לגמרי. אנחנו לא צוחקים ולא עושים שטויות, לפעמים השיחה ממש לא זורמת. אני בן אדם קליל, ספונטני וזורם, אוהבת צחוק ואת החיים והוא נורא רציני, מחושב, תמיד יש לו תכנית לכל דבר. אני מבינה שחיי הזוגיות לא פיקניק, לא הכל צחוקים שחשוב שתהייה תקשורת טובה, אחראיות הדדית ועוד המון דברים. אני יודעת שאף אחד לא מושלם, אני מאוד מכבדת אותו ומעריכה על כל מה שהוא אבל אני תוהה מה צפוי לי איתו, קצת יבש, לא שנון )) ? האם ניתן לחיות עם אחד כזה בכלל? יום יום... חוזרים הביתה ו...? אני אשמח לשמוע מה אנשים עם נסיון בחיי הזוגיות ובחיים בכלל חושבים על זה. אני לא יכולה להרשות לעצמי עוד טעות בחיים. אני יכולה רק להוסיף שהגרוש שלי היה ההיפך הגמור ממנו: שנון, יודע לעשות חיים אבל חסר אחראיות, לא בוגר, אחד שלא ניתן לנהל איתו דיאלוג בוגר או להגיע לפשרה. חוש הומור וכימיה שהייתה בינינו לא הצליחו להציל את הקשר הזה. הפעם המצב שונה וחדש לי ואני לא יודעת כמה הוא תקין. מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות