הי,
עברה חצי שנה מאז שנפרדנו, הפרידה הייתה די מגעילה(סוג של עזבה אותי בשביל מישהו).
שנינו היינו בתקופה סוערת בחיים, זה לא שלא אהבנו פשוט היינו בתקופה לא טובה וכנראה עם חבר שלה הנוכחי היא ראתה עתיד ורוד יותר.
בכל מקרה, היום ראיתי כל מיני ברכות שהיא כתבה לי, ומילים יפות שהיא רשמה לי, והתחלתי לבכות. לא יודע למה...
היא מנסה ליצור קשר כל הזמן אבל אני דוחה אותה, היא שולחת המון הודעות, מתקשרת כמעט 3 פעמים בשבוע. אני מסנן ומסנן.
ועלתה בי התהייה היום, אולי אם אני ידבר איתה ויפגש איתה היא תזרוק אותו, הרי היא לא אוהבת אותו באמת אם אחרי חצי שנה היא עדיין חושבת עליי ומתקשרת כמעט כל יום(היא גם אמרה שהיא מתחרטת שנפרדנו ושהיא אוהבת אותי ושאני חסר לה, בזמן שיש לה חבר).
אני לא עושה את זה וממשיך לסנן נטו בגלל האגו, אני לא רוצה להעלות לה את הבטחון ולהיות הטמבל שמאוהב בה עדיין.
מצד שני אני מנסה להמשיך הלאה, אבל כאילו אין לי כוח ללכת להתחיל עם בחורות, כאילו אין לי כוח לזה, אולי זה בגלל שהיא ריסקה לי את הבטחון לקרשים(תכלס אף פעם לא היה לי בטחון), אולי אני עדיין תקוע, לא יודע. השורה התחתונה שאין לי אופציות אחרות ושאין לי כוח לזה, באמת.
אני כן משקיע בעצמי, אוכל 5 ארוחות ביום, מתאמן(גם יש תוצאות יפות, בכל זאת חצי שנה במכון), משקיע חזק בלימודים, ועדיין בצבא גם שם אני מנסה קצת להשתחרר. זה לא שאני בדכאון, הפוך.
אני מרגיש תחושה של פספוס, כי באמת אנחנו הכי מתאימים, רק התקופה המסריחה הזאת שהייתי בדכאון ומטופל אצל קב"ן והיא בדיוק השתחררה ורצתה לצאת למסיבות כל היום חירבנה את הכל וזה חבל לי. מצד שני היא שמה עלי ז*ין ולא שמה ז*ן, משהו מוזר.
מה אומרים?
לשלוח הודעה, ליזום פגישה? פעם אחרונה לפני כמה חודשים היא רצתה להפגש, אמרתי לה בסדר אבל אז אמרה שיש לה משהו ושהיא לא יכולה(הבריזה).
*חשוב לציין שהבהרתי לה חד וחלק, שכל עוד יש לה חבר אני לא מעוניין בקשר אליה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות