אהלן חברים (:
אני וחבר שלי כבר עשרה חודשים ביחד ואני לפעמים מרגישה כאילו יש לו קצת בעיה עם המשפחה שלי... אומנם הבית שלי לא הכי סטנדרטי בעולם, אני גרה עם אמא ובעלה וסבתא ובעלה.. מסיבות כאלו ואחרות כשהייתי קטנה אמא התקשתה לגדל אותי לבדה וסבתא עזרה לה ושימשה אפוטרופוס עבורי. אני בת יחידה וזה ההרכב, זוג מבוגרים וזוג בשנות ה50 לחייו. אנחנו לא עושים קידוש ואין לנו יותר מדי אוואי ביחד... סבתא ובעלה תמיד בסלון ואמא ובעלה תמיד בחדר. כשחבר שלי מגיע אלי אז אנחנו תמיד שורצים בחדר רואים סרטים וסדרות או סתם שומעים מוזיקה או מדברים. אבל אף פעם לא ישבנו עם המשפחה... הבית שלי מאוד אוהב אותו אבל הם לא מכירים אותו בכלל... הוא רק אומר שלום ונכנסים לחדר. לפעמים סבתא שלי מנסה ליצור איתו אינטרקציה ומביאה אלבום תמונות ומתחילה לספר על דברים מהעבר ואני רואה את הבעת הפנים שלו ויודעת שהוא אוהב אותה אבל זה לא מעניין אותו. הם לא יודעים איך לגשת אליו ואיך לדבר איתו כמו שצריך... לעומת זאת כשאני נמצאת אצלו אני יושבת בסלון עם המשפחה ואני צוחקת עם ההורים שלו ואוהבת אותם אנחנו רואים ביחד סדרות וסרטים ואני אפילו יותר נהנת אצלו בשבתות מאשר בימי חול כי יש זמן משפחה ומרגישים באווירה שזה שבת... חשבתי אולי משהו דפוק בבית שלי כי אין לנו את הביחד הזה... אז הצעתי שנצא יחד למסעדה (מאוד קשה לשכנע את סבתא שלי שלא יוצאת בכלל מהבית לבוא איתנו למסעדה) לאמא שלי בדיוק יש יומולדת וזה יוצא טוב ככה שנצא כולנו ביחד לאכול משהו בחוץ וככה ארגיש גם שהוא משתדל לבלות עם המשפחה שלי גם אם זה לא לשבץ בסלון שלנו ולראות חדשות... בכל מקרה יצא שחברה שלי הכי טובה מגיעה וחבר שלי אומר לי "נראה מה יהיה בערב" אני לא מבינה מה זאת התשובה הזאת? אני מסבירה לו שחשוב לי הערב הזה וחוששת שכנראה הבנתי מה הסיפור... אולי הוא מתבייש במשפחה שלי. זה חורה לי במיוחד שהם כלכך אוהבים אותו ובמיוחד כשאני ככה אוהבת את המשפחה שלו... זה לא אמור להיות ככה נכון? בן אדם שאוהב אותי אמור לעשות מה שיעשה לי טוב גם אם זה להקדיש חצי שעה כשהוא אצלי בלשבת בסלון ולראות חדשות... או לצאת עם המשפחה שלי ביום ההולדת של אמא שלי...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות