אהלן,
אני בת 20 מהמרכז
תמיד חשבתי שלכתוב פוסטים זה מפגר אבל הגעתי למצב שאני באמת מרגישה שאני צריכה ייעוץ מאנשים זרים, שאני לא מכירה.
אני מרגישה שהחיים שלי פונים לדרך שלא הכרתי ונמאס לי, אני שואלת את עצמי כל יום כמה עוד אפשר?
אני מרגישה שאין לי חברים, חברות (התנתקתי מהן אחרי התיכון קצת לפני הצבא בגלל שהן התייחסו אלי בצורה מזלזלת, לא הוגנת , ולמרות שנסיתי להדק את הקשר את לא שמו עלי
בנוסף, החברות היחידות שלי כרגע רואות אותי פעם ב, וגם זה רק אחרי שאני על גבול המתחננת שניפגש, שניצור מפגש.
חשוב לי לציין שפעם הייתי על הגל- אפשר להגיד שהייתי במקום הטוב שלי המצומצם היה לי חברות, יצאתי לברים, נהנתי
היום כל יום עובר במחשבה מה יהיה בשישי הקרוב? שוב פעם לבד? שום פעם לשבת בבית ולצפות בסרט ?
אני לא יכולה שככה החיים שלי ימשיכו
אני מתחילה לחשוב שלעולם לא אמצא את הפינה שלי יותר- כי הרי תחשבו על זה
חברים טובים בדרך כלל נשארים מהתיכון ומי שאיבד אותם ?
יצטרך לשלם על זה ולהישאר לבד כל החיים?
בנוסף, מעולם לא היה לי חבר ואני מרגישה שאני נותנת לקבעון הקבוע שלי להגיד "לא" לבנים ולהזדמנויות להשתלט עלי
אני מרגישה אבודה, שהחיים שלי במגמת ירידה
אני סה''כ נראית טוב, חברותית, משוגעת שמכירים אותה
לא מבינה איך נפלתי לזה ולמה זה קרה לי
תוהה מתי זה ישתנה מתי ארגיש שוב מחוברת לפינה הקטנה שלי, מתי אמצא מישהו
אשמח לשמוע את הדעה הכנה שלכם
דניאל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות