גדלתי בבית הרוס ודפוק די כמו יתומה, רק שכלפי חוץ אף אחד לא ידע, עם חרדות חברתיות קשות בנוסף לכל, מה שהקשה עלי לחיות אחרי שברחתי מהבית הדפוק, ולמצוא עבודות תוך כדי הלימודים, וללכת באיזשהו מסלול רגיל בחיים. עברתי חיים די קשים ומטלטלים עד לעצמאות הכלכלית שלי. גם למדתי והחכמתי הרבה. בסוף מצאתי לעצמי נישה לתעסוקה של משהו שאני עושה טוב ואני הבוס של עצמי וזה כייף לי, כי אף פעם לא הסתדרתי עם מרות. מרגישה שיש לי עוד הרבה ליצור ולתת מעבר למה שאני עוסקת בו כרגע, אבל כבר שנים שאני ממוקדת בלהיות עצמאית כלכלית, כי אחרת לא הייתי שורדת.
באיזשהו מקום מצאתי את עצמי תלושה לגמרי מהחברה, יש לי ידידים וחברים פה ושם, ומעט חברות קרובות, אבל עם השנים זה נעשה לי ברור שלעבוד לבד בבית יש השלכות חברתיות, בייחוד בגילאי ה30 שפתאום חברות נעשות אימהות ויוצרות להן קליקה משלהן, ואז אני מוצאת את עצמי יותר לבד מבעבר.
יש לציין שלא ממש דחוף לי להביא ילדים ומשפחה וכל השטיפת מוח התרבותית הזו שיצרנו לנו בארץ הקודש.
אני לפעמים יוצאת ויוצרת תקשורת עם הסביבה, אבל אני לא אדם של סמולטוק, זה מתיש אותי, אני אדם של ידידות נפש, אפילו אם אני לא כלכך טובה בלהפגין חיבה ואהבה, ומאוד קשה לי למצוא אנשים שאני מתחברת אליהם. יש לי הרבה תחומי עניין וגם קצת יוצאת לחוגים וכו, אבל גם במקומות האלה אני לא מוצאת דומים לי, או שאולי אני לא יודעת איך לגשת לאנשים חדשים...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות