היי.
אני פורקת פה כי האנשים סביבי לא יכולים להבין. עברתי ביסודי כמה מאורעות שליליות שהשפיעו עלי, כבר בכיתה ו' תהיתי למה אני בכלל חיה ולמה כל הסבל.בחטיבה בניתי את עצמי ובתיכון נהפכתי בדיוק למה שרציתי. בן אדם חזק, נערץ, עם דעות ונוכחות. בצבא הכל התהפך לי, והגעתי למצב שבו שקלתי אם אני רוצה להמשיך עם החיים. בעזרת תמיכה החלטתי שכן,כשסיפרתי להורים הם לא באמת קיבלו את זה והבינו. אני מניחה שזה בגלל שבניתי דמות כל כך חזקה ופתאום היא נשברת, הם לא קלטו שזה באמת הגיוני שהבת -שלהם- רצתה לסיים עם הכל.
הם לא יודעים שזאת כבר פעם שנייה ולא ראשונה, שאני רגילה למחשבות מהסוג הזה במצבים של משבר, ויוצא שבצבא אני נשברת המון. אני מתביישת בעצמי ומעדיפה לשמור הכל בפנים מהחשש שיתייגו אותי כלא בסדר/חולת נפש. אני רוצה להצליח בחיים. לא רוצה שיסתכלו עלי ברחמים.
בחיים לא חתכתי את עצמי, השליטה העצמית שלי מונעת את זה, זה מתויג אצלי כבעייתי ועל גבול השפיות.
אבל שבוע שעבר הייתי במצב רוח מחורבן ועשיתי פשלה רצינית ופשוט התפרקתי במשרד והתחלתחףי לתת לעצמי מכות ברגליים מהזעם על הטעות שעשיתי.
כשהייתי קטנה הייתי מרביצה לעצמי. אני מכחישה את זה בתוקף מהראש ואף אחד לא יודע.
אני מנסה להסביר איכשהו להורים שכנראה יש לי בעיה, שאני כן כנראה צריכה עזרה, הם לא קולטים את המילים והרמזים.
זה מצחיק כי שאר האחים שלי בסדר גמור ורק אני מרגישה כזו דפוקה...
חברות שלי לא ככ יודעות ואפילו אם כן הן כמו ההורים שלי...רגילות לדמות החזקה, אז זה נשמע להן הזוי...
אני מרגישה לבד בעולם. כי כל דבר אני מסווה בחיוך וגורמת לכולם להאמין שאני במצב נהדר...
ואולי אני פשוט מגזימה ומקצינה...
בקיצור, איבדתי את עצמי...
זה ארוך ומסובך ואני לא יודעת מה לעשות, כל פעם כשאני במצוקה אני מתמודדת עם זה לבד כי אף אחד לא מבין...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025