רוצה לשנות את החיים, איך אפשר לעשות את זה?

טוב אז סיפור חיים ופריקה תהיה בהמשך,אני עוד לא יודע אם אני רוצה לפתוח הכל שוב,אני אשתדל לעשות את זה קצר:
אני אתחיל בזה שאני סובל מגיל מאוד מוקדם בחיים ועברתי התעללויות בבית הספר שנים רבות הכו אותי על בסיס יומי כי הייתי שקט ומופנם ואנשים ניצלו את זה ועלו עלי,ניסו לסחוט אותי כמה פעמים,הרביצו לי,זה נגמר לא טוב והחמיר עם השנים. גם המצב בבית לא היה טוב והייתי מקבל מכות גם שם. אז לא הייתה לי פינה שקטה לחזור אליה ולהרגע מהחיים,לא היה לי אף אחד באמת לדבר איתו על הדברים גם כי הייתי סגור ולא ידעתי לדבר על כלום כמעט,ממש אילם,"היי היי מה נשמע מה העניינים" וזהו לא יודע לפתח שיחה ולדבר על הרגש ומה שבפנים או סתם שיחה רגילה בסיסית...
הייתי בהמון טיפולים נפשיים כי המצב שלי היה גרוע מאוד,מגיל מוקדם הייתי דיכאוני ובערך מגיל 14,בחטיבה,התחלתי לשנוא את החיים. לא עמדתי יותר בכמות ההתעללויות שחוויתי,הדיכאון החמיר ככל שהשנים עברו והמצב בבית הספר ובבית לא עזר. הגעתי לגיל 15 בערך והתחלתי להיות אובדני מאוד. שנאתי את החיים,שנאתי את עצמי,הגוף שלי,מראה של הפנים,את האופי,הכל שנאתי בי וככל שעברו השנים והמשכתי לסבול והבטחתי לעצמי שיום אחד אני אסיים את החיים.
אז הגעתי לצבא,איכשהו,ובצבא התעללו בי גם. אנשים איימו על החיים שלי כמה פעמים והחרדות היו בשמיים(שכחתי לציין שככל שהשנים עברו התחלתי להיות חרדתי מאוד) בצבא סבלתי יותר מאשר שסבלתי כל החיים,כל יום חשבתי על לסיים את החיים כי גם שם כשכולם אמרו לי שתהיה התחלה חדשה וחברים וכל מה שאומרים למתגייס הצעיר האמנתי וכל מה שאמרו לי לא קרה וקרה ההפך,יותר גרוע,יותר חרדות,יותר אובדנות והגעתי למצב שאני מבצע מעשה אובדני..מאוד קשה לי לכתוב את זה למרות שהאצבעות עובדות ואתם תקראו בפשטות אבל זה ממש לא קל לי...קיצרתי את החיים שלי לכמה משפטים...בכל מקרה, הגעתי למצב שהשתחררתי מהצבא וגילו אצלי סכיזופרניה,קשה לי מאוד בחיים ואני לא מתפקד,אתם לא הראשונים שיודעים את זה ואני מקווה שלא יזהו אותי כי די נתתי מספיק פרטים למי שמכיר אותי לזהות,אבל אני לא מצליח לצאת מהבית בגלל הסכיזופרניה.קשה מאוד לחיות חיים כאלו.לקחתי תרופה שעוזרת לסכיזופרניה ועליתי המון במשקל(לא מציין בכוונה כמה שיהיה פחות קל לזהות אותי...)והיום אני בן 20+,לא יוצא מהבית,לפעמים אובדני ובדיכאון קבוע כרגיל,רוצה להתחיל שינוי. נתתי את כל הרקע כדי שתבינו שאני לא סתם פחדן או עצלן או משהו כזה,זו באמת בעיה נפשית וקשה לי לחיות את החיים. הסובבים אותי תומכים בי ומשתדלים לעזור כמה שאפשר אבל קשה לי מאוד,אני לא רואה איך אני לומד יום אחד לתואר או עושה רישיון נהיגה,עבודה,אני בקושי יוצא מהבית...איך אפשר לחיות את החיים?איך יוצאים מהמקום היחידי שנותן לי בטחון?שאף אחד לא יפגע בי? אני רוצה להרזות,לעשות קעקוע לשם חיים חדשים,התחלה חדשה,משהו שיסמל את המשפחה בשבילי(אשמח לשמוע את דעתכם על קעקוע גם) להוריד במשקל את כל מה שהכדורים העלו אותי,להראות טוב כמו פעם.
היום אני לא נראה טוב,גם אחרי שלפני שבוע עשיתי תספורת חדשה והורדתי את הזקן שהיה לי(היה ארוך) עדיין אני לא נראה טוב כמו לפני הצבא כשהייתי רזה,בחורות היו מתחילות איתי ברחוב,בעבודה...הייתי עם גוף מפותח,פנים יפות,אופי טוב,הרבה בנות אהבו אותי והיו ידידות שלי...היום אף אחד לא מסתכל עלי...אני שמן,לא נראה טוב כמו פעם,אין לי ביטחון,יש לי בעיה נפשית קשה שמפריעה לי לתפקד,כולם מאמינים בי שאני אחזור להיות כמו פעם אבל אני לא מצליח לראות את זה..אני רואה רק...שחור. לא מצליח לראות טוב
אז יצא קצת ארוך,אני באמת מקווה שלא יזהו אותי פה...אשמח לשמוע מה דעתכם על קעקוע לשם משהו חדש בחיים,על ההרזיה,איך עושים את כל זה?מאיפה הביטחון?ההחלטיות של לעשות משהו ולעמוד בו(קעקוע,הרזיה)אין לי את הכוחות שהיו לי פעם.ועוד שאלה,אתם חושבים שיפריע לאנשים שיש לי בעיה נפשית? לכם זה היה מפריע לדבר עם מישהו כמוני?כי הקשרים החברתיים שלי הם על אפס ואני די מפחד שיגלו עלי את הדברים האלה,שאנשים שהכירו אותי פעם יגלו עלי דברים"אסורים" ויצחקו או יפגעו בי...כל כך הרבה שנים אנשים ניצלו את זה שהייתי חלש ואני מקווה שגם פה אנשים יבינו אותי ולא יפגעו בי בצורה כלשהי...אשמח לעצות