יש לי סיפור חיים לא קל (אבא שעזב לחול,אונס,נשירה מבית הספר,שנה ברחוב, ניצול תמידי של גברים, התמכרות לסמים ואלכוהול, גמילה וזה בערך הכללי) עברתי שיקום מעוד רציני של שנה ושינוי מקצה לקצה והיום אני בן אדם נקי עם עמוד שדרה ודרך חיים רצינית ושונה לגמרי ממה שהייתה...
הכרתי הרבה אנשים חדשים בתחילת השנה שללא ספק נבחרו בפנצטה אנשים מקסימים שלעולם לא יורידו אותי חזרה למטה.
חברה שלי שהכרתי השנה ישבה איתי ונכנסנו לשיחה עמוקה על החיים סיפרתי לה מה עברתי ואיפה אני היום היא נורא שמחה בשבילי אבל אחרי שבוע דיברנו והיא אמרה לי שנורא קשה לה להתמודד עם מה שסיפרתי לה היא אמרה שהיא מרגישה שחלק מהסיפור שלי הולך איתה ושזה לא קל לה.(בדרך כלל שאנשים שומעים יודעים את הסיפור שלי הם פשוט היו עוזבים אותי, כי לא רצו את זה בחיים שלהם...)
אמרתי לה שאני מצטערת אם הכבדתי עלייה והיא אמרה שזה בסדר גמור ושהיא שמחה ששיתפתי אותה אבל שלא לספר את זה לאנשים כי זה לא קל וזה משהוא שנשאר ולא קל להתמודד איתו (לא כל כך הבנתי למה היא מתקוונת).
הכרתי בחור אנחנו יוצאים כבר חודש והוא כל הזמן מתעניין ושואל על העבר שלי (הוא לא יודע כלום) פשוט שאל בקטע של לדעת עליי יותר.
העברתי נושא ישר אני ממש פוחדת לספר לו שהוא לא יוכל להתמודד למרות שהוא נורא פתוח איתי ומספר לי המון דברים שבדרך כלל גברים לא משתפים בהם אבל עדיין אני פוחדת להבהיל אותו ושהוא יקום וילך כמו כולם... ומצד שני אני מרגישה שאני משקרת לו אם אני לא אספר... אמרתי לא שיש דברים שהוא לא יודע ושאני עדיין לא מוכנה לספר הוא מאוד כיבד את זה אבל זה מרגיש לי שאם הוא לא יודע על העבר שלי הוא לא מכיר אותי ואולי זה יכול לגרור צרות במערכת היחסים הזאת...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות