יש לי, או אולי ליותר נכון היתה לי ידידה טובה מאוד שהייתי מאוהב בה בסתר בלי עמוד שדרה בשביל להגיד לה את זה. היא הייתה לבד במשך מספר שנים.
ואז קרה דבר מזעזע. ראיתי אותה הולכת במסדרון ומצחקקת עם איזה בחור. מההתנהגות ראיתי שזה לא סתם ידיד. הלב שלי נפל, אבל שיקרתי לעצמי שאולי זה לא מה שאני רואה.
ואז יום אחרי זה ישבנו ודיברנו כאילו שכלום לא קרה. ואז פתאום צלצל לה הטלפון, היא ענתה. כעבור דקה של שיחה היא קמה, נשענה על שולחן במרחק של מספר מטרים ממני ותוך כדי שיחה התחילה לשחק בשער, לחייך ולהסתכל "דרכי" כאילו שאני לא נמצא שם.
שיקרתי לעצמי עוד קצת, אבל אי אפשר להתעלם מזה. הכל ברור ואין דרך לברוח מהאמת.
כול כולי כאב. אין לי שום נקודה בנשמה שלא תהיה מלאת צער. אין לי תיאבון ואין לי חשק להמשיך. רק לישון ולא להתעורר לעולם. לא יודע איך להתמודד והאם כדאי בכלל להתמודד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות