טוב אז אני לי ואני רוצה לפרוק ואין לי למי אז אני אכתוב את זה כאן...
אני מאז שהייתי קטנה נחשבתי לזאת שלא עושה כלום.. לא מנקה לא מבשלת בקיצור כלום וזה ממש לא אשמתי כי כן רציתי אבל תמיד דיכאו לי את הרצון ואמרו לי שאני לא יודעת ועדיף שאני אוותר...
אמא שלי ממש ממש העליבה אותי כי היא הזכירה לי כמה שאני חסרת תועלת גם ככה היום הייתי עצובה ממש ואז אמרתי לעצמי שאני אהיה שמחה כי זה לא שווה את זה ופתאום היא אמרה לי שאני לא שווה כלום ושאחותי תמיד עושה הכל ואני לא עושה כלום והיא הורידה לי את החיוך ממש וחזרתי לדיכאון וזה לא רק זה כי אני ניקיתי היום מכל הלב את החדר והכשרתי אותו לפסח וזה לקח לי כל היום לכבוד אמא שלי ואז כשאמרתי לה היא אמרה טוב נו רק את החדר סידרת אחותך עושה את כל הבית בחצי מהזמן
חבל שהיא עובדת עכשיו אין מי שיעזור לי כי את לא עושה כלום...
לא משנה מה אני עטשה היא מתייחסת אליי ככה מגעיל ולפעמים אני מרגישה שהיא מתחרטת על זה שהיא הביאה אותי לעולם וחבל שלא יצרתי כמו אחותי
וזה לא רק זה זה רק קמצוץ קטן ממה שעובר עליי ובא לי כבר למות כי אין לי כוח להתמודד עם כל זה....
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות