אני הייתי בבית ספר שבו היו רעים אליי ואני עשיתי המון דברים כדי להתקבל לבית הספר שלי אפילו עברנו דירה בישבילי בשנה שעברה הייתי אופטימית ניסיתי להיתחבר עם הכיתה שלי אבל השנה זה לא עבד אני פשוט ממש בישנית ומלא ואני חושבת שחמודה אבל... אז לא מדברים איתי אבל הענין זה שאני באמת לבד אבל על אמת אין לי חברות או חברים אמא שלי נכה אבא שלי עובד ולמרות שאחותי נחמדה היא עם חברות שלה הילדים בכיתה שלי פשוט מתעלמים ממני אני לא יודעת עם הם עושים עליי חרם או משהו זה פשוט כיאלו אני לא שם אז אני לבד זה גורם לי להיות עצובה תקופה מסוימת ניפגשתי עם היועצת ( זה היה בגלל שהפסקתי להגיע לבית הספר ) היא עזרה לי יחסית אבל גם היא אכשיו עזבה אותי היא הפסיקה לעזור לי לא משנה כמה אני מבקשת עזרה היא מתעלמת הענין הוא שהיום הלכתי לעשות עבודה אצל ילדה מהכיתה ( שכל הזמן צוחקים אליה ) והזמינו את כל הכיתה אני מתקונת לכלללל הכית למסיבת הפתעה לילדה אחרת אבל אותי לא הזמינו גם לא צירפו לקבוצה הווצאפ והענין הוא שזה קורה כבר המון פעמים ולמרות שאני מקירה את הילדה שמערגנת את זה (היא לא כולכך נוראית) הם לא הזמינו אותי גם ואני אמרתי לעצמי כבר מלה פעמים לא להאמין לאנשים אבל אני כל הזמן ניפגעת אפילו ניסיתי להרזות בגלל זה ( הייתי ממש שמנה קודם אכשיו אני סתם מלאה ) ואני כזה הם לא. שמים לב אלייך אפילו את הילדה שלא סובלים הזמינו אבל אותך לא זוכרים אני רוצה לחיות וישימו לב אליי אבל זה לא קורה אין לי חברות ואפילו היועצת לא רוצה קשר איתי ואני לא מסוגלת עוד להיות לבד פשוט לא מסוגלת אבל אין לי מצא בכלל אין אני לא מרגישה שייכת בכלל לא וזה נורא אני לא מסוגלת אני באמת לפעמים חשבתי לוותר אבל אני נלחמת בכל כוחי כדי לתפקד אבל אני מרגישה חרדה כל הזמן שאני ליד אנשים ובגלל זה אני נשברת כל הזמן מחדש
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות