מרגיש שהרסתי לעצמי את החיים. שהייתי קטן תמיד הייתי מוקף חברים, הייתי מוביל מנהיג וקריזמטי.
במהלך החיים שלי עד עכשיו היה לי הזדמנויות להיכנס למעגל החברויות ולמצוא חבורה שבאמת חברים קרובים אבל ויתרתי על כולם ובדיעבד אני מבין את הטעות (סוג של סנוביות כזאת מסתבר שהביאה צרה שלא ציפיתי)
והגעתי למצב שאני לבד לבד לבד לבד. שום חברים לצאת איתם לראות אותם או לדבר איתם. וזה פוגע לי בכל החיים גם עם יחסים עם נשים שאין בכלל,
אני לא יכול לעשות כלום בחיים לא אוהב להיות לבד אז אני בכלל לא יוצא מהבית לא הולך לים לא יוצא ברמה הנדרשת..
זה מגיע למצב שאני יושב בבית ומסתכל על התקרה ולא מבין איך לחיות ומה לעשות באותו רגע נתון, לא מעניין אותי טלויזיה והמחשב כבר משעמם אז אני מסתכל על הקיר.
יש לי חבר טוב שהכרתי במסגרת מסויימת שהייתי בא, ואנחנו יוצאים לפעמים אבל יש לו את החבורה שלו שאני יוצא איתם לפעמים אבל זה חברים שלו..
והוא חושב שיש לי את החבורה שלי.. ולא אוכל להיכנס אליהם לחבורה זה לא אפשרות..
אני ניראה טוב ויודע להנות וגם כניראה כל מי שיודע מי אני בטוח שאני "מסתדר" כי איך לא.. זה אתה.
פריקה עצבנית חיחיחי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות