שלום לכולם.
בתקופה האחרונה עברתי דברים מאוד קשים במשפחה שגרמו לי להפך מאדם אופטימי לאדם שלא מצליח לראות את היופי ואת האור בחיים ולחשוב שיום אחד יהיה יותר טוב.
מגיל קטן עברתי אלימות במשפחה לא כלפי .כלפי אימי .עברתי חרם גם שהייתי קטנה.הייתי מתקשה בלימודים ורצו להעיף אותי מביהס.הייתי הילדה הענייה בשכבה.בקיצור עברתי לא מעט דברים שכבר בגיל קטן לימדו אותי שהחיים לא פשוטים אבל תמיד הייתי רואה את האור ויודעת שיהיה טוב יום אחד.
היום אני עוברת דברים אחרים. ריבים על הרכוש בין הורי שהתגרשו .האשמות שאני לא בצד של אחד מהם ולא עוזרת לאחד מהם לשכנע את השני לוותר על רכוש מסויים. ריבים על זה שאני בצד ומצדיקה מישהו מהם בינתיים שאני מנסה להיות בסדר עם שניהם ..
אני השתחררתי מהצבא ואיבדתי את עצמי לא יודעת מה אעשה אם העתיד מה ארצה ללמוד,ואיפה אגור בעתיד כי כרגע המצב הכלכלי לא טוב. בקיצור בשנה האחרונה הרגשתי שהכל מתפרק ואני לא מצליחה להרים את עצמי למחשבות טובות . יש לי גם חבר ואני לא מצליחה להיות אני איתו . אני מרגישה שאני כועסת .שאני עצובה שאני לא שם עד הסוף .
הגוף כואב לי .הכל כואב לי .הנפש בוכה ורוצה לראות כבר אור אך לא מצליחה ..
לפני כמה חודשיים שהייתי ממש בדיכאון שבחיים לא חשבתי שאגיע למצב כזה שמעתי גם קולות והלכתי לפסיכולוג וזה עבר ..
אני לא רוצה להיות כזו דיכאונית ולא להנות מהחיים שנותנים לנו כל יום מתנות מדהימית אחרות .אני רוצה להנות ולחייך ולאהוב .אך לא מצליחה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות