האלן.
טוב,אז רציתי לפרוק את הדבר הידוע להרבה אנשים,אין לי חברים ):
טוב יש לי תכלס שני חברים,אבל לי יש אותם ולהם יש רק אותי,לא יותר,וזה לא מתפתח למעבר כבר כמה שנים,למרות שאני מאאאוד אוהב אותם.(אגב הם דתיים ואני דתלש,ככה שסופי שבוע הזמן היחיד שבאמת נפגשים לא באמת אפשר לעשות משהו)
הייתי בודד,יצאתי לחצי שנה בחול,היה לי מדהים וחזרתי לבית שוב בודד(ממזמן חזרתי,רק רציתי לצור את ההשואה שאני כן חברותי ובבית פשוט לא יוצא).
רב הזמן אני לא ממש מרגיש את זה כי אני משתדל להיות עסוק,אני מנגן(ואני בחוג)אני עובד (ובעבודה יש אנשים וזה חברתי לעבודה,לא יותר) אני קורה מתאמן ומקווה להתחיל ללמוד אולי שנה הבאה.אבל פה ושם,באמצע היום,סופי שבוע,חוזרת לה ההרגשה.
אני לא שואף לחברים לכל יום ובחיים לא הייתי אף פעם חיית מסיבות.
אבל סופי שבוע,עם הזמן הפנוי,מתפנה גם מקום ברגש הבדידות של המופנם...
אז אני עובד,אני בחוג,אני מתאמן,אני עושה את הדברים שמצופה למצוא מהם חברה,אבל לא,ואני לא רואה מוצא ומה שיש לי זה לדבר פה...
למישהו יש רעיון??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025