אני דתייה. באמת דתייה. אני שומרת שבת, אוכלת כשר, מתפללת לפחות פעם ביום ומשתדלת לקיים מצוות. אני גם פמיניסטית. פמיניסטית שמאמינה בזכותה של כל אישה להיות מי שהיא רוצה ומה שהיא רוצה, אני גם תומכת בקהילה הגאה כי אני תומכת בזכותו של כל אדם להיות מי שהוא רוצה להיות.
הבעיה מתחילה אצלי, בחורה בת 25 מבית דתי שפשוט לא רוצה להתחתן או להביא ילדים. לא מתחשק לי, לא בא לי ואני לא רואה את עצמי על המסלול הזה. טוב לי כפי שאני עכשיו, אני מאושרת - אני לומדת, עובדת במה שאני אוהבת, מתנדבת, פעילה בקהילה, יש לי חוג חברות ואני מטפחת המון קשרים מסביב.
אני לא רוצה בן זוג ואני לא רוצה ילדים - הגדרות פחות מעניינות אותי - אלהורית, אמינית או לא יודעת מה, זה ממש לא משנה. אני מי שאני וטוב לי עם זה.
אני נקרעת בין הציווי האלוהי שאני מאמינה בו לבין ההרגשה האישית שלי והאושר שאני מצויה בו - למה לי להכניס את עצמי בעצם למעגל של זוגיות וילדים? למה לי להיות בספק אם אהיה מאושרת בגלל זה כשאני לא רוצה את זה אפילו?
אני לא ממש יודעת למה אני מתייעצת גם כאן, אבל אולי קשה לי עם חוסר הקבלה במקומות אחרים שממליצים לי ללכת לטיפול כי אולי יש דברים שאני מדחיקה, אולי יש דברים שאני לא מבינה ואולי ואולי ואולי - אבל אולי אני מאושרת? אולי טוב לי? אולי אני חיה עם עצמי וכיף לי במצב הנוכחי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025