עברתי לפני שנתיים דיכאון אחרי לידה.
אפשר לומר שזו היתה תקופה מכוננת, צמחתי ובלי הרבה פשרות הבנתי שבגרות לא מספיקה כדי לצמוח, להצליח ובעיקר לחיות נכון אלא גם לשנות הסתכלות, באותה שמחה שכולם רוצים להרגיש בסופו של דבר.
אנשים ובכיקר נשים חושבים שמדובר בשיח שצריך לטאטא מתחת לפני השטח כי כולן נשות הברזל ששום דבר לא נוגע בהן ודווקא בגלל שהן דוחקות דברים לצד, זה גם לא יקרה להן.
שטות, כי אם לא תתמודדי עם הדיכאון אחרי לידה אז יתקוף אותך מתישהו דיכאון או סדרת חרדות אחרת.
למה? ככה.
עם כל זאת והעוצמה הפנימית שלי שפיתחתי עם זה ואחרי זה, השתיקה היתה סוג של הודאה בהסכמה עם שאר הנשים ששותקות.
הפסקתי לשתוק ולאט לאט עם הזמן זה נושא שאני מעלה על השולחן עם סוגים שונים של חברות, מכרים, אנשים..וזה תמיד מן הסתם בהתאם לנסיבות.
קרתה פעם שיותר מדי נפתחתי כי החמאתי באופן חברי למישהי הרה על הפיגורה. היא חייכה ושוחחנו על דברים שקרו.. ועם האינטימיות שלפעמים נפתחת מהר, העלתי את העניין הזה (דבר שלא מתאים לי) די מהר אל תוך תוכן השיחה והסברתי לה מה זה כי שאלה באמת מנימוס ומתוך עניין. את האמת? בדיעבד אני די מתחרטת. זה היה לי אינטימי מדי ומהר מידי ואני חוששת שזה יצשיך לאוזניים שאיני מעוניינת. למרות שגם זה שירות טוב כיוון שמזמן רציתי להעלות את זה על השולחן בשיח ציבורי מסודר, פשוט שבדיעבד המחשבה היא שלא זו הדרך שרציתי. זה שזה הוכיח טיעון או עניין שלי, אוקיי..אבל זה סחף איתו בבירור את הדרך שאני לא מעוניינת בה.
השאלה שלי האם נכון לגשת לאותה בחורה ולוודא גם אם באופן סתמי (כי סך הכל עניין שלה אם תדבר על זה) או ... להשאיר את המצב כמות שהוא כי מה זה כבר משנה, זה עבר, היה ..היסטוריה מבחינתי וזה אולי משרת גם לי אינטרס שרציתי לממש?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025