שלום לכל חברי האתר,
אני בן 23 ומאז ומתמיד הייתי שונה, לפחות מהנורמה המקובלת.
הייתי הבכיין הזה בגן, השקט הזה שאף אחד לא היה מתייחס אליו בבית הספר וגם בתחילת השירות הצבאי הייתי מנותק מכל דבר (היה שלב בצבא שהייתי "נורמטיבי" או אפילו "מקובל" אבל משהו פנימי פשוט משך אותי בשלב כלשהו חזרה אחורה).
כשהייתי יותר צעיר הייתי בטוח שזה סתם בגלל שאני ביישן או מסוגר או סתם חסר ביטחון באופן כללי אבל ככל שהתבגרתי הבנתי שיש משהו הרבה יותר עמוק מזה. אני כמעט ולא יוצר קשרים בינאישיים, בין אם זה סתם לדבר עם חבר או בן משפחה ובין אם זה להתחיל עם בחורה או אפילו להזמין פיצה או ללכת למכולת, אני משתדל להמנע מכל אלה.
"לא טוב היות האדם לבדו" המשפט הזה כנראה לא תקף עליי בכלל, אפילו ההפך הגמור, כשאני לבד אני מרגיש הרבה יותר טוב בצורה שאני אפילו לא יכול לתאר את זה. וזה לא שאני מתבייש מאנשים או משהו בסגנון, יש לי חברים ואני יוצא לעיתים אבל משהו בלבד (בעיקר בלילות עם דגש על חורפים) פשוט מושך אותי בלי שאני אפילו ארגיש את זה, אפילו אם זה סתם לשבת ולבהות בקיר. בנוסף לכל, לעיתים רחוקות, כששקט במיוחד בסביבתי אני גם שומע קולות, לא בדיוק קולות אלא יותר צווחות שממש מעיקות עליי לזמן מה עד שהכל נעלם.
אף פעם לא היה לי אומץ (או הרצון/מוטיבציה, אני לא בטוח בזה) לשתף בזה מישהו או ללכת לפסיכולוג/פסיכיאטר. אחריי הרבה זמן שצפיתי בשיתופים פה הרגשתי צורך לשתף גם כן ולהשכיל מתגובות ואולי גם על הדרך להבין מה לא בסדר איתי או לצבור מוטיבציה ללכת לטיפול כזה או אחר.
תודה מראש, מעריך את מי שקרא את המגילה הנ"ל :]
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025