אני בן 20 חצי מהזמן שלי בצבא, ששם על הפנים ובודד והמצב שם לא ניתן לשינוי.
לאורך כל שנותי הכרתי אנשים, אבל הם היו מכרים
אף פעם לא היה לי חברים, ואני חיי עם עצמי.
בשום קשר עם אף אחד, לא יודע מה זה חברים, או חברה, בחיים לא הייתי עם בחורה כי אני לא חי את החיים ורואה אנשים, כי פשוט אין לי דרך, אני לא מסוגל לצאת לבד למקומות , ועם הזמן התפתח הרגל לא לעשות כלום פשוט לשבת בבית על הכיסא במשך כל היום ולדפוק את הראש בקיר עד שעובר עוד יום.
אני במצב שאי אפשר לצאת ממנו מה גם שלכולם יש חיים וזה מרתיע להתיידד עם אחד שאין לו חיים, כי זה אינסטינקט שמשהו לא בסדר אצלו.
והאירוניה שאני בן אדם עם ביטחון וניראה טוב , אבל זה לא ממש משנה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025