ראשית אצייין שיש לי חבר. שנית. אני וידיד שלי חצינו סופית את הגבול של החברות שלנו. כן. שכבנו. במשך כל התקופה שאנחנו מכירים תמיד היה מתח מיני בנינו. הוא נחתך. אל תמהרו לשפוט ולהגיד שזה לא מוסרי- אני יודעת את זה כבר.
אני פה בגלל משהו אחר. מעבר לעבודה שחצינו את הגבול התערבבו רגשות. של שנינו. זהו משהו שתמיד היה שם אבל היה לנו נוח להכחיש. אפחד מאיתנו לא רוצה להתמודד עם זה. בהזדמנות שכן יכלנו להיות זוג ויתרנו ובחרנו באנשים אחרים ואפילו נוצר בנינו נתק די ארוך.
בכל אופן, לאחרונה הוא בא ואמר לי שהוא צריך לחשוב על עצמו ושהוא רוצה למצוא זוגיות. פירגנתי. מכל הלב. באמת.
הבעיה היא, שאותה בחורה שהוא בחר לו לנסות איתה מערכת יחסים זו מישהי שאני מכירה. לא אישית. אבל מכירה, וזה ממש ממש מעצבן אותי.
החלטתי וגם אמרתי לו שאני מחזירה אותנו למצב "הרגיל" בנינו שאנחנו רק חברים טובים ואחד בשביל השנייה ולא מעבר. ומבחינתי זה אומר שאנחנו מדברים אחד עם השנייה רק כשצריך מיידי פעם. ולא נכנסים אחד לחיים של השני כמו בני זוג גם שאלות כמו עם מי דיברת או עם מי יצאת ומי שלח הודעה.
הבעיה היא....שהוא לא עוזר לעצמו לפתוח דף חדש. הוא תמיד חוזר. ואח"כ גם אומר לי שוב שהוא צריך לחשוב על עצמו למצוא זוגיות. אין לי בעיה לשים הכל מאחורה. באמת. אבל הוא באיזשהו מקום לא מאפשר לי. הוא כל הזמן שם. אני לא שולחת הודעות לא מתקשרת. ואחרי כמה ימים שהוא עושה את זה הוא שואל למה אני נעלמת ומתעצבן.
כשאני אומרת לו את הדברים הוא נפגע ומתעצבן. לא יודעת כבר מה לעשות.
מישהו/י?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות