שלום אני שון בן 24
ולאחרונה הקשר שלי עם אחותי בת 18 הגיע למשבר חריף
היא מבין שאר האחיות שלי, הבנאדם עם הכי הרבה בעיות עצבים שיש,
כל דבר קטן מעצבן אותה מרתיח אותה, אין לה כבוד בבית לא לאמא לא לאף אחד
לא סופרת אף אחד מרגישה מעל החוק מרמה משקרת עד כדי כך שאבא שלי
היה צריך לשים לה איתוראן בטלפון כדי לדעת איפה היא
עכשיו לגבי אני אנטי-תאזה, התדירות בה אני כועס היא התדירות שתזכו לראות ליקוי חמה. יותר רגוע, יותר מנומס ונותן כבוד, אבל מה החיים אכזריים אלי,
למרות כל הקארמה הטובה שבניתי...הכל חוזר ההפך.
עברתי לא מעט בחיים, והגעתי למצב שאני בן 24 עדיין מחפש את עצמי
מה אני רוצה לעשות בחיים וכו', והיא עכשיו התגייסה למשטרה,
בגלל שיש לה פרוטקציות שם (אחד מהקצינים הוא קרוב משפחה)
סידרו לה מבחנים למודיעין המשטרתי, פלוס גילו לה את התשובות למבחנים שלהם.
כאילו כמה מזל היה לה. והתקבלה והכל. והיא משוויצה בזה לאן שהיא הגיעה, כאילו היא השיגה את זה בעשר אצבעותיה, היא בן אדם הכי לא אמין שיש, והיא נכנסה לתפקיד על ידי מרמה לתפקיד שדורש את האדם הכי אמין שיש. היא משוויצה בתנאים שהיא תקבל, שהיא מצאה את עצמה, והיא מדברת על זה, רק שאני ליד השולחן, ''מה אני מפגרת מי ילך לחפש את עצמו, מי ילך לצבא, אני אלך למשטרה יהיה לי תנאים הטבות יש אקשן' - אין שום טיפה של ביקורת בעצמית ועל הדרך שהיא השיגה את זה. לא יכול להיות ליד החוסר רגישות והאגו הענק שלה.
וזה מעורר אצלי כאב עמוק והשוואה, וגורם לי לדחוף את עצמי למצוא משהו , לא משנה אם אני אוהב או משהו, העיקר למצוא את עצמי.
מה עושים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות